דלקת עיניים חיידקית: תסמינים, אבחון וטיפול

דלקת עיניים חיידקית היא אחת הסיבות השכיחות לפנייה לרופא משפחה, רופא ילדים או רופא עיניים בגלל עין אדומה והפרשה. מניסיוני במערכת הבריאות בישראל, רבים מבלבלים בינה לבין דלקת נגיפית או אלרגית, ולכן הם מפספסים רמזים פשוטים שמכוונים לאבחנה הנכונה. ההבדלים נראים קטנים, אבל הם משפיעים על משך המחלה, על בחירת הטיפול ועל מניעת הדבקה בבית ובמסגרות.

מהי דלקת עיניים חיידקית

דלקת עיניים חיידקית היא זיהום של הלחמית, שהיא הקרום השקוף שמכסה את לובן העין ואת פנים העפעפיים. החיידקים גורמים להרחבת כלי דם, לגירוי מקומי ולהצטברות הפרשה. לעיתים הזיהום מערב גם את שולי העפעפיים, ואז רואים דלקת ועיבוי באזור הריסים.

הגורמים השכיחים כוללים חיידקים כמו סטפילוקוקוס ואחרים שנמצאים על העור ועל הידיים. אצל ילדים רואים לעיתים גם גורמים נוספים שמועברים בקלות במסגרות. אצל מרכיבי עדשות מגע מתייחסים ברצינות רבה יותר לכל עין אדומה, כי הסיכון למעורבות הקרנית עולה.

איך מזהים דלקת חיידקית לפי התסמינים

התמונה הקלאסית כוללת עין אדומה עם הפרשה סמיכה בצבע צהוב או ירקרק. ההפרשה מדביקה את העפעפיים, בעיקר בבוקר, ולעיתים צריך לשטוף את העין כדי לפתוח אותה. רבים מתארים תחושת חול בעין, צריבה ורגישות לאור, אך כאב חד הוא פחות אופייני.

דלקת חיידקית יכולה להתחיל בעין אחת ולעבור לשנייה דרך מגע ידיים או מגבת. לפעמים התהליך נשאר בעין אחת בלבד, בעיקר אם מקפידים על היגיינה. חום גבוה ותסמינים כלליים אינם בולטים בדרך כלל, אך יכולים להופיע בילדים עם זיהום במקביל בדרכי הנשימה.

דוגמה היפותטית שכיחה היא ילד שחוזר מהגן עם עין אדומה והפרשה צהובה שמצטברת מחדש תוך זמן קצר אחרי ניקוי. ההורה מתאר שהריסים נדבקים בבוקר ושיש צורך בקומפרס פושר כדי לפתוח את העין. תיאור כזה מכוון יותר לזיהום חיידקי מאשר לאלרגיה.

הבדלים בין דלקת חיידקית, נגיפית ואלרגית

בדלקת נגיפית ההפרשה לרוב מימית יותר, ויש נטייה לגרד קל, תחושת צריבה ודמעת. פעמים רבות יש סיפור של הצטננות או כאב גרון, וההדבקה גבוהה במיוחד. בדלקת אלרגית הגרד הוא הסימפטום הדומיננטי, לעיתים בשתי העיניים יחד, עם נפיחות בעפעפיים והפרשה שקופה.

בדלקת חיידקית ההפרשה סמיכה יותר, ולרוב רואים הצטברות מוגלה בזווית העין או לאורך שולי העפעף. המראה הזה עוזר לנו להבדיל, אבל הוא לא תמיד חד, ולכן בבדיקה מתייחסים גם לגיל, לסביבה, לעדשות מגע ולמשך התסמינים. כשיש מעורבות קרנית, כאב משמעותי או ירידה בראייה, התמונה כבר חורגת מדלקת לחמית פשוטה.

איך מתבצע האבחון במרפאה

ברוב המקרים האבחון מבוסס על סיפור ובדיקה גופנית. בבדיקה מסתכלים על דפוס האדמומיות, על סוג ההפרשה, על מצב העפעפיים ועל תגובת האישון. רופא עיניים יכול לבצע גם בדיקה עם מנורת סדק, שמאפשרת לראות אם הקרנית מעורבת ואם יש כיב או שריטה.

תרבית מההפרשה אינה נדרשת ברוב המקרים, כי הזיהום לרוב חולף עם טיפול מקומי או אפילו מעצמו. עם זאת, במצבים מסוימים שוקלים תרבית, למשל בזיהום חוזר, בזיהום עמיד, אצל מדוכאי חיסון, או כשיש חשד לזיהום של הקרנית. במצבים אלה הדיוק בזיהוי החיידק יכול לכוון טיפול ממוקד יותר.

טיפול בדלקת עיניים חיידקית

הטיפול מתחלק לטיפול תומך ולטיפול תרופתי. טיפול תומך כולל ניקוי עדין של ההפרשות עם פד גזה או צמר גפן חד פעמי ומים פושרים, ותדירות הניקוי נקבעת לפי כמות ההפרשה. קומפרסים פושרים יכולים להקל על הדבקת העפעפיים בבוקר.

טיפול תרופתי כולל בדרך כלל טיפות או משחה אנטיביוטית לעיניים, שנבחרות לפי גיל, מצב העין, והערכת הרופא לגבי חומרת הזיהום. במקרים רבים הטיפול מקצר תסמינים ומפחית הדבקה, במיוחד כשיש הפרשה מוגלתית משמעותית. משחה מתאימה לעיתים לילדים קטנים כי היא נשארת בעין זמן רב יותר, אך היא מטשטשת ראייה לזמן קצר.

יש חשיבות לטכניקה: ידיים נקיות לפני מגע בעין, הימנעות ממגע של פיית הבקבוק עם העין, וסגירה טובה של הבקבוק לאחר השימוש. מרכיבי עדשות מגע בדרך כלל מפסיקים שימוש בעדשות בזמן התסמינים, ומחליפים עדשות חדשות לאחר ההחלמה, כדי לא להחזיר זיהום לעין.

דוגמה היפותטית היא מבוגר שמטפל בטיפות אבל ממשיך להרכיב עדשות מגע כי הוא לא מסתדר בלי. במצבים כאלה אני רואה יותר הישנות וגירוי ממושך, ולעיתים נדרשת הערכה מחדש כדי לוודא שאין מעורבות קרנית.

מניעת הדבקה בבית, בגן ובמקום העבודה

דלקת עיניים חיידקית עוברת בעיקר דרך מגע עם הפרשות וחפצים מזוהמים. שטיפת ידיים עם סבון אחרי ניגוב העין מפחיתה העברה משמעותית. שימוש במגבות אישיות, ציפיות נפרדות והימנעות משיתוף איפור או טיפות עיניים מצמצמים התפשטות.

כדאי להחליף או לכבס פריטים שבאים במגע עם הפנים, כמו ציפיות ומגבות, במיוחד בימים הראשונים עם הפרשה מרובה. בילדים, ניקוי ידיות, צעצועים ומשטחי מגע בגנים יכול להפחית הדבקה מצטברת. כשאין הפרשה פעילה ויש שיפור תסמיני, הסיכון להדבקה יורד.

מתי התמונה פחות טיפוסית ודורשת בירור

יש מצבים שבהם עין אדומה עם הפרשה היא לא רק דלקת לחמית פשוטה. כאב חזק, רגישות משמעותית לאור, ירידה בראייה, או תחושה של גוף זר שלא משתפרת אחרי ניקוי, יכולים להתאים למעורבות קרנית. אצל מרכיבי עדשות מגע, גם סימנים קלים יחסית יכולים להסתיר בעיה עמוקה יותר.

נפיחות משמעותית סביב העין, קושי לפתוח את העפעף, או כאב עם תנועות עיניים יכולים להתאים לתהליך עמוק יותר באזור הארובה. גם תינוקות קטנים עם הפרשה משמעותית מהעין דורשים תשומת לב מיוחדת, כי לעיתים מדובר בחסימת דרכי דמעות או בזיהום שמצריך גישה מותאמת. כשיש דלקת חוזרת באותה עין, חושבים גם על דלקת בעפעפיים, על יובש עיני או על מקור הדבקה חוזר.

דלקת עיניים חיידקית אצל ילדים ותינוקות

אצל ילדים הדבקה היא תרחיש נפוץ בגלל מגע ידיים וצפיפות במסגרות. ההורים מתארים בדרך כלל עין דביקה בבוקר והפרשה שחוזרת מהר לאחר ניקוי. לעיתים יש גם דלקת אוזניים או נזלת, ואז התמונה משולבת ודורשת הסתכלות רחבה.

אצל תינוקות יש מצב נפוץ של חסימת צינור הדמעות, שגורם לדמעת ולהפרשה בעיקר בזווית העין. לעיתים ההפרשה נראית מוגלתית, אבל הלובן פחות אדום והילד מרגיש טוב. במקרים כאלה הבדיקה עוזרת להבדיל בין זיהום לבין בעיית ניקוז.

סיבוכים אפשריים ומה משפיע על ההחלמה

ברוב המקרים ההחלמה טובה, במיוחד כששומרים על היגיינה ומטפלים נכון. הסיבוך המרכזי שמדאיג אותנו הוא מעורבות של הקרנית, שיכולה לגרום לכאב, לטשטוש ראייה ולעיתים לצלקת אם התהליך משמעותי. סיכון נוסף הוא דלקת עפעפיים כרונית, שבה שולי העפעף נשארים מגורים ומפרישים גם לאחר שהלחמית נרגעה.

משך ההחלמה תלוי בגורם, בעוצמת ההפרשה ובהקפדה על ניקוי והימנעות מהדבקה חוזרת. שימוש לא נכון בטיפות, חזרה לעדשות מגע מוקדם מדי, או המשך שימוש באיפור עיניים בזמן זיהום, יכולים להאריך תסמינים. במקרים של יובש בעיניים, תחושת הצריבה יכולה להימשך גם אחרי שהזיהום חלף.

שאלות נפוצות שאני שומע במרפאה

רבים שואלים אם אפשר לעבוד או לשלוח ילד למסגרת. התשובה תלויה בכמות ההפרשה וביכולת לשמור על היגיינה, כי הפרשה פעילה מעלה סיכון להדבקה. שאלה שכיחה נוספת היא האם צריך לכסות את העין, וברוב המקרים כיסוי אינו נדרש ואף יכול להעלות לחות ולהחמיר גירוי.

עוד שאלה חוזרת היא האם מותר להשתמש בטיפות שהיו בבית. אני נוטה להדגיש מניסיוני שטיפות שנפתחו מזמן או שנגעו בעין בזמן זיהום יכולות להזדהם, ולכן הן לא פתרון טוב לטיפול חוזר. גם אם התסמינים דומים, לא תמיד מדובר באותו גורם, ולכן נדרשת התאמה לפי ההקשר.