שן שנשברה: גורמים, סימנים ואפשרויות טיפול

מאת: תמיר יובל | רפואה ובריאות

שן נשברה היא אירוע שכיח שמגיע אליי בקליניקה אחרי נגיסה במזון קשה, חבלה בספורט, או כאב שהופיע בהפתעה בעת שתייה קרה. לעיתים השבר נראה קטן ולא מורגש, אבל מתחת לפני השטח הוא יכול לפתוח פתח לרגישות, לעששת, ואף לדלקת במוך השן. כשמבינים מה בדיוק נשבר, קל יותר להבין למה הטיפול משתנה מאדם לאדם.

מה נחשב שן שנשברה

שן יכולה להישבר בכמה דרכים, ואני נוהג להסביר זאת דרך שכבות השן. אמייל הוא השכבה החיצונית הקשה, דנטין נמצא מתחתיו והוא רגיש יותר, ובמרכז יש מוך שן שבו עוברים עצבים וכלי דם. ככל שהשבר עמוק יותר ומתקרב למוך, כך גדל הסיכוי לכאב, לזיהום ולצורך בטיפול מורכב יותר.

חלק מהשברים הם סדק דק שנראה רק בהגדלה או בצילום, וחלק הם חתיכה שנשברה ונעלמה. יש גם שבר בשן שחושף את הדנטין ויוצר רגישות מיידית לקור ולמתוק. במקרים עמוקים יותר, השבר מגיע עד המוך ואז מופיעים כאבים ספונטניים או כאבים שממשיכים גם אחרי שהגירוי חלף.

גורמים נפוצים לשבר בשן

חבלה היא סיבה ברורה, במיוחד בנפילה, תאונת דרכים, או פגיעה במהלך משחק. אבל בקליניקה אני רואה לא מעט שברים שנוצרים בלי חבלה, למשל בנגיסה על גרעין, קרח, סוכריות קשות או עצם קטנה במזון. השן נשברת כי עומס נקודתי פוגש אזור מוחלש.

עששת גדולה מחלישה את דפנות השן, ואז אפילו לעיסה רגילה יכולה לגרום לקריסה של קיר שן. גם סתימות גדולות ישנות עלולות להשאיר מעט חומר שן טבעי, והשן נעשית שבירה יותר. שחיקת שיניים והידוק לסתות, בעיקר בלילה, יוצרים סדקים מצטברים עד להופעת שבר.

טיפולי שורש בעבר יכולים להשאיר שן יבשה ושבירה יותר, במיוחד אם לא הותקן כתר שמגן על השן. שינויי טמפרטורה קיצוניים, כמו משקה חם ואחריו קר מאוד, יכולים להחמיר סדקים קיימים. לעיתים גם מבנה השן, מנשך לא מאוזן או שן סדוקה מלידה, מעלים סיכון לשבר.

תסמינים שמכוונים לסוג השבר

כאב בעת נשיכה שמופיע ונעלם יכול להתאים לסדק, במיוחד אם הוא מתרכז בנקודה אחת בשן. רגישות לקור שמתפוגגת תוך כמה שניות מתאימה לעיתים לחשיפת דנטין או לסדק שטחי. רגישות שנמשכת זמן ממושך אחרי קור או מתוק יכולה להצביע על מעורבות עמוקה יותר של המוך.

כאב שמופיע בלי גירוי, או כאב שמחמיר בלילה, מעלה חשד לדלקת במוך. נפיחות בחניכיים ליד שן שבורה יכולה להעיד על זיהום שהתפתח סביב שורש השן. שבר בקצה חוד השן הקדמית יכול להיות אסתטי בעיקר, אבל גם שם ייתכן קו שבר עמוק שאינו נראה מיד.

לעיתים התסמין היחיד הוא שינוי תחושה בלשון, כי קצה חד שורט את הרקמה. במצב כזה אני רואה הרבה פציעות קטנות בלחי או בלשון, במיוחד אצל ילדים. גם ריח רע או טעם לא נעים יכולים להופיע אם נוצר חלל שבו מזון נתקע ומתפרק.

מה עושים מיד אחרי ששן נשברה

כשמטופלים מגיעים מהר אחרי השבר, יש לנו יותר אפשרויות לשימור השן ולשמירה על העצב. אם נשברה חתיכה, כדאי לשמור אותה יבשה או בתוך חלב קר, ולהביא אותה לבדיקה, כי לפעמים אפשר להדביק אותה. שטיפה עדינה במים מסירה לכלוך, ומניעה מלחיצה על האזור מפחיתה החמרה של הסדק.

אם יש קצה חד, אפשר להגן זמנית עם שעווה אורתודונטית או חומר זמני ייעודי שנמכר בבתי מרקחת, כדי להקטין פציעה בריריות. אם יש דימום מהחניכיים, לחץ עדין עם גזה יכול לעזור. כאב שמופיע בזמן לעיסה יכול להשתפר זמנית עם הימנעות מנשיכה על הצד הפגוע.

איך רופא שיניים מאבחן שן שבורה

בבדיקה אני מתחיל בהסתכלות והערכת קווי השבר, גבולות הסתימה, ומצב החניכיים. לאחר מכן אני בודק תגובה לקור ולנשיכה, כי דפוס התגובה נותן מידע על מצב העצב. בצילום רנטגן רגיל לא תמיד רואים סדק, אבל הוא עוזר לזהות עששת עמוקה, דלקת סביב שורש, או שבר בשורש.

במקרים מסוימים נדרשת הגדלה, תאורה חזקה, או צביעה עדינה כדי לחשוף קו שבר. לפעמים אני משתמש בבדיקת נשיכה נקודתית כדי למצוא את המקום שמפעיל כאב. אם יש חשד לשבר שורש או לפגיעה בעצם, בדיקת הדמיה מתקדמת יכולה להוסיף מידע, בהתאם למקרה.

אפשרויות טיפול לפי עומק השבר

שבר קטן באמייל בלבד יכול להסתפק בהחלקה וליטוש, כדי למנוע קצה חד ולשמור על היגיינה טובה. אם חסרה חתיכה קטנה והאזור נראה לעין, שחזור קומפוזיט מאפשר התאמה של צבע וצורה בצורה מדויקת. בשיניים קדמיות זה טיפול שכיח שנותן תוצאה אסתטית טובה כשגבולות השבר נקיים.

כאשר השבר מגיע לדנטין, השן נעשית רגישה, ואז אני לרוב ממליץ על שחזור שמאטום את הדנטין ומחזיר את החוזק. אם השן איבדה קירות גדולים, סתימה פשוטה עלולה לא להחזיק מעמד, ואז שיקום באמצעות אונליי או כתר נותן הגנה טובה יותר מפני שבר חוזר. בשיניים אחוריות עם עומס לעיסה גדול, כתר או אונליי יכולים להפחית סיכון לסדקים נוספים.

כאשר השבר חושף מוך שן או כשהעצב נפגע, טיפול שורש יכול להידרש כדי להסיר רקמה דלקתית ולסגור את התעלות. לאחר טיפול שורש, אני נוטה להדגיש את הצורך בשיקום שמגן על השן, לעיתים כתר, כי השן הופכת פגיעה לעומסי לעיסה. אם השבר עמוק מתחת לחניכיים, לפעמים נדרש שילוב של טיפול חניכיים או הארכת כותרת, כדי לאפשר שחזור יציב ונקי.

בשבר שורש התמונה משתנה. שבר רוחבי בחלק העליון של השורש עשוי לאפשר מעקב או קיבוע במצבים מסוימים, במיוחד אחרי חבלה בשיניים קדמיות. שבר אנכי עמוק בשורש מוביל לעיתים קרובות לצורך בעקירה, כי קשה לאטום אותו לאורך זמן.

כתר, אונליי או סתימה: איך בוחרים

בבחירה בין סתימה לכתר אני מתבסס על כמות חומר השן שנשארה ועל כוחות הלעיסה. אם נשארו דפנות חזקות, שחזור קומפוזיט או אונליי יכול להספיק ולשמור יותר חומר שן. אם רוב הכותרת נשברה, כתר יכול לעטוף את השן ולהגן עליה מפני פתיחה נוספת של הסדק.

אני משתמש בדוגמה היפותטית כדי להמחיש. אדם שנשברה לו פינה קטנה בטוחנת אחרי נגיסה בגרעין, והשן ללא עששת, יכול להתאים לשחזור מקומי. אדם עם סתימה ישנה גדולה ושבר שחוזר באותה שן, יכול להרוויח יותר משיקום שמפזר כוחות, כמו אונליי או כתר.

סיבוכים אפשריים אם מתעכבים

שן שבורה יוצרת אזור מחוספס שבו מצטברת פלאק, ואז עששת יכולה להתפתח מהר יותר. חשיפת דנטין גורמת לרגישות, ומטופלים מתחילים להימנע מצחצוח באזור, מה שמחמיר עוד יותר את הסיכון לעששת ולדלקת חניכיים. אם השבר מאפשר חדירת חיידקים למוך, דלקת יכולה להתקדם לזיהום סביב השורש.

גם במישור המכני יש בעיה. סדק קטן יכול להתרחב בכל לעיסה, ואז טיפול שהיה יכול להיות קטן הופך לשיקום גדול. במקרים של שן קדמית, שבר שלא משוחזר עלול לשנות את צורת הנגיסה וליצור עומס לא תקין על שיניים סמוכות.

שן נשברה אצל ילדים ובני נוער

בילדים אני רואה יותר שברים משילוב של נפילות ומשחקים. שן קבועה צעירה עדיין מפתחת שורש, ולכן אנחנו מנסים לשמר את חיות העצב כשאפשר. לעיתים טיפול מיידי שמכסה את האזור ומפחית גירוי מאפשר המשך התפתחות תקינה של השורש.

בשיני חלב שבר יכול להיראות קטן, אבל לפעמים יש פגיעה פנימית או שינוי צבע שמופיע בהמשך. לכן המעקב חשוב במיוחד, גם כשאין כאב. במקרים של חבלה, אני מתייחס גם לשפתיים ולחניכיים, כי חתיכות שן יכולות להיתקע ברקמה רכה.

מניעה והרגלים שמקטינים סיכון לשבר

אני רואה קשר ישיר בין שחיקה והידוק לסתות לבין שברים חוזרים, ולכן סד לילה יכול להפחית עומסים אצל אנשים שמתאימים לכך. הימנעות מלעיסת קרח, פתיחת אריזות עם השיניים, ונגיסה בגרעינים קשים מפחיתה אירועים מיותרים. טיפול בעששת בזמן ושיקום סתימות גדולות לפני שהן נשברות שומרים על חוזק השן.

הגנה בספורט מגע, כמו מגן שיניים מותאם, מפחיתה משמעותית שברים בשיניים הקדמיות. שמירה על היגיינה טובה מפחיתה עששת שמחלישה שיניים. כשיש שן שעברה טיפול שורש, שיקום מגן מתאים מפחית סיכון לשבר נוסף לאורך שנים.

המידע המובא במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי פרטני. לקבלת ייעוץ רפואי מקצועי המותאם למצב הבריאותי הספציפי שלך, יש לפנות לרופא.

מידע נוסף: