סוגי עדשות בניתוח קטרקט: התאמה לצרכים ולראייה

בניתוח קטרקט אני מחליף את העדשה הטבעית שהתעכרה בעדשה תוך עינית שקופה. נקודת ההחלטה הגדולה אצל רבים מכם היא סוג העדשה, כי סוג העדשה קובע איך תיראה הראייה ביומיום. הבחירה משפיעה על משקפיים, על איכות הראייה בתנאים שונים ועל תחושת טבעיות הראייה.

אני רואה בקליניקה אנשים שמגיעים עם אותה תלונה, ראייה מטושטשת, אבל עם אורח חיים שונה לגמרי. נהיגה בלילה, עבודה מול מסכים, קריאה ממושכת או תחביבים מדויקים כמו תפירה, כל אלה משנים את ההמלצה. לכן אני מפרק את הנושא לסוגי עדשות, יתרונות, חסרונות ושיקולים מעשיים.

מהי עדשה תוך עינית בניתוח קטרקט

עדשה תוך עינית היא עדשה מלאכותית שקופה שמושתלת בעין במקום העדשה הטבעית שהתעכרה. העדשה החדשה נשארת בעין לשנים רבות, והיא אינה מורגשת ביום יום. העדשה יכולה לתקן מספר, ובחלק מהדגמים גם אסטיגמציה, ולעיתים גם להרחיב טווחי פוקוס לקרוב ולביניים.

לכל עדשה יש שתי מטרות ברורות. מטרה אחת היא להחזיר שקיפות ולשפר חדות ראייה. מטרה שנייה היא לעצב את איכות הראייה לאחר הניתוח, כלומר היכן יהיה לכם פוקוס טבעי, ומה יידרש מכם עם משקפיים.

עדשה מונופוקלית: פוקוס אחד ברור

עדשה מונופוקלית נותנת פוקוס אחד עיקרי, לרוב לרחוק. רוב המטופלים עם עדשה כזו יראו היטב לרחוק, ויזדקקו למשקפי קריאה לקרוב. אפשר לכוון את הפוקוס גם לקרוב בעין אחת, אבל זה מתאים רק לחלק מכם.

מה שמייחד מונופוקלית הוא יציבות וחדות מצוינת בתנאי תאורה שונים. אני נוטה להציע אותה למי שמעדיפים פשטות, למי שנוהגים הרבה בלילה, או למי שחוו בעבר הפרעות של סנוור והילות ורוצים להימנע מהחמרה.

דוגמה היפותטית: נהג אוטובוס בן 68 מתלונן על סנוור מפנסים. בעיניי זו אוכלוסייה שמרוויחה לעיתים קרובות מעדשה מונופוקלית לרחוק, כי היא נותנת איכות ראייה צפויה, עם פחות תופעות אופטיות.

עדשה טורית: תיקון אסטיגמציה בניתוח

אסטיגמציה היא צילינדר, כלומר עקמומיות לא סימטרית של הקרנית או של העדשה. עדשה טורית היא עדשה תוך עינית עם תיקון צילינדר מובנה. כשהנתונים מתאימים והעדשה מיושרת נכון, היא יכולה להפחית תלות במשקפיים לרחוק באופן משמעותי.

עדשה טורית יכולה להיות מונופוקלית טורית או מולטיפוקלית טורית, בהתאם למטרה שלכם. אני מקפיד להסביר שהצלחת התיקון תלויה במדידות מדויקות וביציבות העדשה במיקום הנכון. גם לאחר ניתוח מצוין, חלק מכם עדיין יזדקקו למשקפיים לפעולות מסוימות.

דוגמה היפותטית: אישה בת 72 עם צילינדר גבוה רגילה לראות ברור עם משקפיים, אבל רוצה להפחית תלות במשקפיים בטיולים. עדשה טורית לרחוק יכולה לתת לה ראייה רחוקה נקייה יותר, עם צורך קטן יותר במשקפיים בחוץ.

עדשות מולטיפוקליות: יותר מטווח פוקוס אחד

עדשה מולטיפוקלית נועדה לחלק את האור למספר מוקדי פוקוס, לרוב לרחוק ולקרוב, ולעיתים גם לביניים. התוצאה המיועדת היא הפחתת תלות במשקפיים במגוון משימות. בפועל, התועלת תלויה בהתאמה אישית, במבנה העין, ובציפיות.

החיסרון העיקרי שאני מציג הוא תופעות אופטיות אפשריות. חלק מהמטופלים מדווחים על הילות סביב מקורות אור, ירידה בניגודיות, או קושי בנהיגה לילית. לא כל אחד יחווה זאת, אבל מי שחייבים איכות ראייה לילה גבוהה במיוחד צריכים להבין את הסחר חליפין.

דוגמה היפותטית: רואה חשבון בן 60 שעובד מול מסכים וקורא מספרים קטנים. עדשה מולטיפוקלית יכולה לעזור, אבל אם הוא נוהג הרבה בלילה, ייתכן שעדשה אחרת תתאים יותר. כאן ההעדפה נקבעת לפי התעדוף האישי בין עצמאות ממשקפיים לבין איכות ראייה בתנאי קונטרסט נמוך.

עדשות EDOF: הרחבת טווח ראייה לביניים

EDOF הן עדשות שמרחיבות את עומק המיקוד, בדרך כלל לטווח רחוק וביניים בצורה רציפה יותר. הרבה מכם מרוויחים מהן בעבודה מול מחשב, בישול, קניות וקריאת טלפון בגודל אות רגיל. בקריאה קטנה וממושכת, חלק יזדקקו עדיין למשקפי קריאה.

מבחינת חוויית ראייה, לעיתים יש פחות תופעות של הילות לעומת עדשות מולטיפוקליות מסוימות, אך זה תלוי בדגם ובמטופל. אני מתייחס אליהן כפשרה שימושית בין מונופוקלית לבין מולטיפוקלית, במיוחד למי שרוצים להפחית משקפיים ביום יום אבל לא רוצים לשלם מחיר גבוה מדי בלילה.

דוגמה היפותטית: גבר בן 66 שמשתמש הרבה בסמארטפון ובמחשב, וקורא ספרים רק מדי פעם. EDOF יכולה לתת לו עצמאות גבוהה בביניים, עם משקפי קריאה רק כשצריך דיוק גבוה.

עדשות עם סינון אור כחול: מה המשמעות בפועל

חלק מהעדשות כוללות פילטר שמפחית מעבר של אור כחול באורך גל מסוים, בנוסף לסינון קרינה אולטרה סגולה שקיים כמעט בכל העדשות. הרעיון הוא לשחזר חלק מהסינון שהיה בעדשה הטבעית עם הגיל. יש מטופלים שמעדיפים זאת, ויש שמעדיפים עדשה ניטרלית יותר מבחינת צבע.

אני מסביר לרוב שההשפעה המורגשת יכולה להיות עדינה, ולפעמים קשורה לתפיסת גוונים בתקופה הראשונה אחרי הניתוח. מי שעוסקים בעיצוב, צילום או עבודה צבעונית מדויקת נוטים לשאול על זה יותר, כי הם רגישים להבדלים קטנים בגוון.

עדשות אספריות מול ספריות: ניגודיות וראייה לילה

עדשות אספריות נועדו להפחית עיוות אופטי שנקרא אברציה ספרית. בחלק מהמקרים זה משפר ניגודיות, במיוחד בתנאי תאורה חלשה. בפועל, הרבה מטופלים חווים ראייה חדה יותר ותחושה טבעית יותר של תמונה.

אני מדגיש שההשפעה תלויה גם בגודל האישון, בקרנית ובמצב הרשתית. אצל חלק מכם ההבדל יהיה מורגש, ואצל אחרים פחות. זה פרמטר נוסף בתוך סל השיקולים, ולא החלטה יחידה שמחליפה את בחירת סוג הפוקוס.

בחירת מטרה: רחוק, קרוב, או שילוב בין העיניים

בכל תכנון של עדשה, אתם צריכים להחליט מה הכי משרת את החיים שלכם. המטרה הנפוצה היא ראייה לרחוק ללא משקפיים, עם משקפי קריאה לקרוב. מטרה אחרת היא להפחית משקפיים גם לקרוב וביניים בעזרת EDOF או מולטיפוקליות.

קיים גם פתרון של מונוויזן, שבו מכוונים עין אחת לרחוק ועין אחת לקרוב או לביניים. בחלק מהאנשים זה עובד נהדר ומקטין תלות במשקפיים, ובחלק זה גורם לחוסר נוחות או פגיעה בתפיסת עומק. אני נוהג לבחון התאמה לפי ניסיון קודם עם עדשות מגע או לפי העדפה ברורה שלכם לתפקוד מסוים.

מתי עדשות מתקדמות פחות מתאימות

יש מצבים שבהם עדשות מולטיפוקליות או EDOF פחות מתאימות. מחלות רשתית כמו ניוון מקולרי, פגיעה בעצב הראייה, קרנית לא סדירה, או יובש עיני משמעותי יכולים לפגוע באיכות התמונה, ואז עדשה שמחלקת אור עלולה להדגיש את הירידה בניגודיות.

גם ציפיות משחקות תפקיד. מי שמכוונים לאפס משקפיים בכל מצב, כולל קריאה קטנה בחושך, עלולים להתאכזב. אני מעדיף לנסח יחד אתכם מטרות תפקוד ברורות, כמו נהיגה בלילה, קריאה של תוויות תרופה, או עבודה ממושכת מול מסך.

איך נראה תהליך ההתאמה בפועל

התאמת עדשה מתחילה במדידות. מכשירי ביומטריה מודדים אורך עין, קמירות קרנית, עומק לשכה ופרמטרים נוספים כדי לחשב את עוצמת העדשה. במדידות אסטיגמציה אני בודק עקביות בין מכשירים שונים, כי פערים קטנים יכולים לשנות החלטה.

אחר כך אני מתרגם את המדידות לשפה תפקודית. אתם מספרים לי על הנהיגה, הקריאה, העבודה והתחביבים, ואני מציע מסלול שממקסם תועלת ומצמצם פשרות. בסוף אני מציג תרחיש סביר של שימוש במשקפיים אחרי הניתוח, כדי שההחלטה תהיה שקופה.

שאלות שכדאי לשאול לפני בחירת עדשה

אני מציע לשאול איזה טווח ראייה העדשה צפויה לתת לכם, ומה הסיכוי שתזדקקו למשקפיים לקרוב או לביניים. כדאי לשאול גם על תופעות אור בלילה, ועל התאמה לנהיגה. אם יש לכם אסטיגמציה, תשאלו האם עדשה טורית צפויה לשפר את הראייה לרחוק.

כדאי לברר איך מצב העין שלכם משפיע על הבחירה, למשל יובש, מחלות רשתית או ניתוחים קודמים. עוד שאלה פרקטית היא מה קורה אם התוצאה המספרית אינה מושלמת, והאם ניתן לתקן באמצעות משקפיים, לייזר קרנית במקרים מסוימים, או התאמות אחרות.