סחרחורת קורונה – גורמים, תסמינים ודגשים מעשיים

בשנים האחרונות, עם התפרצות מגפת הקורונה, התחדד הצורך להבין תסמינים שלא תמיד זכו לתשומת לב מס充ימה בעבר. אחד הביטויים הפחות מוכרים בתחילת הדרך, שהפך לשכיח יותר עם הזמן, הוא תחושת סחרחורת אצל אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה. ניסיון מקצועי בתחום מלמד שמדובר לא רק בתחושה מטרידה אלא לעיתים גם בתסמין שמצטרף לרשימה ארוכה של שינויים זמניים או אפילו ממושכים שגורם הנגיף למערכות הגוף השונות.

מה גורם לסחרחורת בקורונה?

סחרחורת בקורונה היא תופעה מורכבת, והשאלה למה היא נוצרת עדיין בתהליך מחקר. אני מוצא אצל מטופלים שפניות רבות של סחרחורת התרחשו בעקבות זיהום של הקורונה, גם כשהמחלה הייתה קלה יחסית. ההסבר הנפוץ מבוסס על ההשפעה של נגיף הקורונה על מערכת העצבים המרכזית והמערכת הווסטיבולרית (הקשורה לאיזון). יש הצעות שהמערכת החיסונית מגיבה באופן חזק במיוחד, וכתוצאה מכך עשויות להיווצר דלקות ברקמות שונות, מה שמביא לתחושת חוסר שיווי משקל. לעיתים מדובר בהשפעה ישירה של מערכת הנשימה על תפקוד המוח בגלל חסר בחמצן או ירידות בלחץ הדם.

האם סחרחורת תמיד מופיעה כחלק מקורונה?

מניסיוני, לא כל מי שחלה בקורונה חווה סחרחורת, אך מדובר בתסמין נפוץ יחסית, במיוחד בגלי הדבקה בהם נצפו וריאנטים מסוימים. יש גם הבדלים בין אנשים: קיימים מטופלים המדווחים על סחרחורת בלי חום, שיעול או קוצר נשימה, ובקרב אחרים הסחרחורת מופיעה רק בעת קימה משכיבה או עמידה ממושכת. ככל שהנגיף חודר ומשפיע על מערכות שונות, כך גדלה הסבירות להרגיש אי-יציבות או סחרור, במיוחד כאשר מתווספים חום גבוה, התייבשות ותשישות.

אפשרויות נוספות לסחרחורת בזיהום קורונה

במהלך ניהול טיפול במקרים רבים של קורונה, אני נתקל גם בסיבות אחרות שמחמירות את הסחרחורת: איבוד נוזלים (דיאראה או הזעה בחום), ירידה ברמות סוכר בהשפעת חוסר תיאבון, תסחיף דם קטן בריאות, ומתח נפשי מוגבר בעקבות דאגה למצב הבריאותי. לעיתים, נטילת תרופות חדשות כחלק מהתמודדות עם המחלה עשויה אף היא לגרום לתופעה זו.

• חסר בנוזלים ואלקטרוליטים עקב שלשולים או הזעה
• תופעות לוואי של תרופות חדשות
• החמרה של מחלות כרוניות קיימות בעקבות הקורונה
• פגיעה עצבית זמנית או קבועה (מונונורופתיה, דלקת בעצב הווסטיבולרי)

משך זמן הופעת הסחרחורת וסימנים נלווים

במרבית המקרים, החוויה של סחרחורת בקורונה נמשכת מספר ימים ולפעמים שוככת עם שאר התסמינים. חלק לא קטן מהאנשים, בעיקר אלו שחוו מחלה ממושכת ("Long COVID"), מספרים על הישנות אפיזודות של סחרחורת גם שבועות לאחר ההחלמה הראשונית. תסמינים נלווים עשויים לכלול טשטוש ראייה, בחילה, עייפות קיצונית, קושי בריכוז וחולשה כללית. חשוב להיות ערים לכך שתחושת סחרחורת במעבר משכיבה לעמידה מגבירה סיכון לנפילה.

מה מסייע בהפחתת הסחרחורת?

מהניסיון שלי, אצל מרבית המטופלים שמתמודדים עם סחרחורת בעקבות קורונה, יש חשיבות רבה למנוחה, צריכת נוזלים מספקת והימנעות ממעבר פתאומי לעמידה. כאשר קיימת חולשה קיצונית או קושי בהליכה, התמיכה של בני משפחה והיעזרות במעקה או יד תומכת חשובות. לעיתים, במצבים קלים, פעילות גופנית מתונה יכולה לסייע בשיפור ההרגשה. במקרים ממושכים או קשים, יש להמשיך לעקוב ולוודא שאין החמרה במצב הבריאות הכללי או הופעה של תסמינים נוירולוגים נוספים.

• הוספת שתייה והחזקה על איזון אלקטרוליטים
• מנוחה מספקת והפחתת מאמץ גופני בימים הראשונים
• הימנעות משינויי תנוחה חדים ומהירים
• התייעצות עם רופא במקרה של סחרחורת ממושכת במיוחד

מתי לבדוק אפשרויות אחרות?

סחרחורת היא אמנם חלק מהספקטרום של תסמיני הקורונה, אך לעיתים מדובר בתסמין שמתלווה למצב רפואי נוסף או למחלה אחרת. מהידע שצברתי, כשאדם חש סחרחורת שאינה משתפרת, או שיש לצידה סימנים נוספים כמו שיתוק, הפרעה בדיבור, חוסר תחושה או כאב ראש עז, חשוב לשקול השפעות אחרות ולא להניח מראש שמדובר אך ורק בתסמין של הנגיף. קיימות מחלות ויראליות אחרות, השפעות תרופתיות, תסחיף דם או אפילו מצבים נוירולוגיים חריפים שעשויים להתחיל בסחרחורת דומה.

עדכונים בהנחיות ובמחקר העדכני

בשנתיים האחרונות הצטבר יותר ניסיון וידע בישראל ובעולם כולו בנושא מחלת הקורונה ותסמיניה, כולל תסמינים נוירולוגיים כמו סחרחורת. כיום כבר נהוג לשלב בהערכה הרפואית התייחסות מלאה לתחושות של סחרחורת, בעיקר בקרב מי שנמצא בסיכון לנפילות או סיבוכים. ההמלצות העדכניות מדגישות ניטור, שמירה על מנוחת יתר במידת הצורך והפניית מטופלים להמשך בירור במקרה שהתסמין ממושך או מתגברים הסימנים מדאיגים. התחום עדיין בתהליך למידה, ומחקרים חדשים ממשיכים לחשוף מידע חדש לגבי מנגנוני התופעה ודרכי התמודדות יעילות.

התמודדות רגשית והתארגנות יום-יומית

לצד ההיבט הגופני, לעיתים מופיע גם קושי רגשי שקשור באי-הוודאות, חרדה וחוסר שקט שעשויים ללוות את תקופת ההחלמה מווירוס הקורונה, במיוחד כאשר יש תסמינים שמקשים על התפקוד היומיומי. חשוב להתארגן מראש על סביבה בטוחה, לבקש סיוע כשצריך, ולוודא שיש תמיכה חברתית או משפחתית בזמנים של חולשה או תשישות. תחושת סחרחורת עלולה ליצור חשש מנפילות ויש להיערך בהתאם, למשל באמצעות מניעת חפצים מיותרים בבית, בחירת נעליים מתאימות ושימוש בעזרי הליכה אם צריך.

• הפגת חששות בשיחה עם הסביבה הקרובה
• יצירת סדר יום המשלב הפסקות ומנוחה
• מעקב עצמי אחרי שינוי בתסמינים

התעלמות מהתסמין אינה מומלצת

ניסיון מצטבר מביא אותי להמליץ לא להמעיט בערך התחושה. כאשר מופיעה סחרחורת חדשה או מסתמן שינוי מדאיג, עדיף לא לדחות את ההתייחסות. תשומת לב מיידית לתחושות הגוף ומעקב מדוקדק אחרי כל שינוי מאפשרת גם שקט נפשי וגם שמירה אפקטיבית על הבריאות.