מחלה שנית והבדלים במערכת החיסון ובמניעה

לא פעם נשאלתי כיצד ייתכן שמישהו שנדבק במחלה מסוימת, חלה והחלים – עלול לחלות שוב. עבור רבים, עניין זה מעורר תמיהה, במיוחד כאשר המוסכמה הרווחת היא שאחרי שהגוף מתמודד עם מחולל מחלה, הוא מפתח הגנה מפניו. עם זאת, המציאות הרפואית מלמדת שהתמודדות אחת עם מחלה אינה תמיד מעניקה חסינות מלאה וממושכת.

מה גורם להופעה חוזרת של מחלה?

ניסיוני מראה שבמקרים רבים מקור הבעיה הוא השונות הרבה באופי התגובה החיסונית לאותם מחוללי מחלה. ישנם נגיפים וחיידקים שמסוגלים להשתנות במהירות, כך שהמערכת החיסונית מתקשה לזהות אותם מחדש. למשל, נגיף השפעת או וירוסי הקורונה עשויים לעבור שינויים גנטיים מהר יחסית, מה שמאפשר להם להדביק אנשים שכבר חלו בהם בעבר.

ישנן גם מחלות שבהן החסינות הנרכשת אחר ההדבקה נוטה לדעוך תוך פרק זמן קצר. דוגמה לכך ניתן למצוא במחלת שעלת – שם ידוע שהחסינות דועכת בהדרגה, כך שגם מי שחלה או קיבל חיסון, עשוי לחלות שוב שנים לאחר מכן.

הבדלים בין מחלות בחסינות נרכשת

קיימים הבדלים ניכרים בין מחלות שונות ביחס לקצב דעיכת ההגנה החיסונית שהן מקנות. בעוד שמחלות מסוימות כמו חצבת או אבעבועות רוח מעניקות חסינות ארוכת טווח ואף לכל החיים אצל רוב האנשים, אחרות מאפשרות הדבקה שוב ושוב.

• חצבת: בדרך כלל, חולה אחד חווה את המחלה פעם אחת בחייו.
• שפעת: ניתן לחלות בה מדי שנה, בשל השינוי התדיר של זני הנגיף.
• שעלת: קיימת שחיקה בחסינות והמלצה על חיסון נוסף למבוגרים.

השלכות קליניות והבדלים בין מחלה ראשונה למחלה שנית

למחלה שנית עשויות להיות השלכות שונות, בהתאם למחולל ולתגובות החיסון האישית. לעיתים, במהלך ההידבקות השנייה התסמינים קלים יותר, כי ישנה רמה מסוימת של חיסון. במקרה אחר, החזרה עשויה להיות חריפה יותר, בין אם בשל שינוי במחולל עצמו ובין אם בשל תופעה ייחודית של המערכת החיסונית, כמו שקורה בדנגי.

ישנם מקרים, למשל אצל וירוסים ממשפחת ההרפס, שבו הנגיף שוכן בגוף באופן רדום ויכול להתעורר ללא הדבקה חיצונית מחדש – תופעה זו מקבלת לעיתים פרשנות שגויה כמחלה שנית.

תפקיד החיסונים במניעת הדבקה חוזרת

לניסיון בתחום בריאות הציבור מראה שכאשר החסינות שמקנה מחלה או חיסון דועכת, יש צורך בעידוד חיסונים נוספים. החיסונים עוזרים לרענן את הזיכרון החיסוני של הגוף ולשמור על רמה מספקת של נוגדנים. כך למשל, במדינות רבות, כולל בישראל, קיימות המלצות מפורשות להתחסן לשעלת בגילאי מבוגרים או לנשים בהריון, וגם לקבל חיסון עונתי לשפעת.

בנוסף, בשנים האחרונות מתבצעים עדכונים תכופים בהנחיות החיסון לנגיף הקורונה, בהתאם ליכולת המחלה להופיע שנית והשפעת הווריאנטים החדשים. גישה זו נועדה למנוע לא רק מחלה שנית, אלא גם סיבוכים שעלולים להתרחש אצלה.

גורמים אישיים וסביבתיים המשפיעים על הסיכון להידבק שוב

גורמים כמו גיל, מחלות רקע, מצב מערכת החיסון וחשיפה תדירה למחוללי מחלה, משפיעים על רמת הסיכון למחלה חוזרת. אוכלוסיות בסיכון, כגון קשישים או אנשים עם דיכוי חיסוני, מועדים יותר להדבקות חוזרות ועלולים לפתח תסמינים קשים יותר.

בנוסף, חיי קהילה אינטנסיביים ואורח חיים המשלב נסיעות בינלאומיות, תורמים אף הם לשכיחות התופעה. במוסדות חינוך, בבתי אבות או בבתי חולים, ההתמודדות עם מחלה שנית מורכבת יותר ודורשת הקפדה מוגברת על מניעה, זיהוי מוקדם וטיפול מותאם בפרוטוקולים העדכניים.

התמודדות ומניעה

על פי המלצות משרד הבריאות בישראל, המניעה נעשית באמצעות שמירה על חיסונים תקינים, היגיינה בסיסית והימנעות ממגע עם חולים במידת האפשר. במקרים מסוימים, קיימת הנחיה לניטור תסמינים לאחר חשיפה לחשש ממחלה חוזרת, במיוחד כשמדובר באוכלוסיות בסיכון.

• בדקו את תיק החיסונים האישי והשלימו מנה במקרה הצורך.
• הקפידו על שטיפת ידיים והימנעו ממגע קרוב עם חולים.
• במקרה של תסמינים חוזרים, הגיעו להערכה רפואית להמשך בירור.

מדוע חשוב להכיר את התופעה?

הבנה של מחלה שנית מסייעת בזיהוי מוקדם, בהפחתת סיבוכים ובהתאמת המניעה. התעדכנות בהמלצות החדשות חשובה לכולנו, משום שההתמודדות עם הדבקות חוזרות משפיעה ברמה האישית, המשפחתית והציבורית, ומחייבת שיתוף פעולה בין גורמי רפואה לקהילה.

בכל פעם שמופיעים תסמינים דומים לאלו שהיו במחלה קודמת, יש מקום להמשך בירור ולטיפול נכון, מתוך הבנה שהאפשרות למחלה חוזרת קיימת גם כאשר אנו בוגרים, מחוסנים או כבר החלמנו בעבר.