DVA במוח – מאפיינים, אבחון ומשמעות קלינית

מאת: תמיר יובל | רפואה ובריאות

רבים מכם אולי נתקלו במושג DVA בעת קריאת פענוח של בדיקת MRI מוח, והדבר עורר שאלות ודאגות. אני זוכר לא מעט מטופלים שפנו אליי לאחר בדיקות הדמיה, ולמרות שהתוצאה הייתה חסרת משמעות קלינית – עצם השם או מראה הכלים בהדמיה גרמו להם לחשש. אחת הדוגמאות השכיחות לכך היא DVA, ממצא שיכול להיראות חריג, אך לרוב אין בו סכנה ממשית.

איך מתפתח DVA במוח?

מדובר במבנה שנוצר כבר במהלך ההתפתחות העוברית. כלי הדם הוורידיים במוח מתפתחים בשלבים, ועם הזמן משתנה צורת הניקוז שלהם מאזורי המוח השונים. כאשר תהליך זה לא מתבצע בצורה "שגרתית", מופיעים לעיתים ממצאים מולדים כמו DVA. בניגוד למום, זהו שינוי אנטומי בלבד, כזה שלא גורם בדרך כלל לבעיות תפקודיות לאורך החיים.

מבחינה אנטומית, מה שקורה הוא שכלי דם ורידיים קטנים מתקבצים יחד למעין "שמש" ורידית שמתנקזת לכלי דם מרכזי אחד. בהדמיה, התמונה של DVA מזכירה לא פעם ראש מדוזה, ולכן השם הנוסף שניתן לו הוא "Caput Medusae".

כיצד מאבחנים DVA?

הדרך הנפוצה ביותר לזיהוי DVA היא על ידי בדיקת MRI מוח, ובפרט כאשר נעשה שימוש בחומר ניגוד המדגיש את זרימת הדם בכלי הדם. DVA אינו נצפה באופן ברור בצילום CT רגיל, אלא אם כן יש שימוש בטכניקה ייעודית כמו CT אנגיוגרפיה.

מאחר ו-DVA הוא מבנה מולד, הוא לא "מתפתח" בהמשך החיים אלא קיים מלידה. לכן בהרבה מהמקרים הממצא מתגלה באופן אקראי לחלוטין, לדוגמה בעת בירור של סימפטומים אחרים כמו כאבי ראש או סחרחורת — שאינם בהכרח קשורים לממצא עצמו.

מה המשמעות הרפואית של DVA?

במקרים רבים שבהם DVA מזוהה, אין לכך כל משמעות קלינית. זהו ממצא שפיר שלרוב לא מצריך טיפול ולא גורם לסימפטומים. חשוב לציין שהזרימה בכלי הדם במבנה הזה תקינה, ולכן מדובר בשוני אנטומי בלבד ולא בבעיה תפקודית.

מתוך ניסיוני, חשוב להרגיע את החשש שעולה לעיתים מהשקפת ממצא כזה בפענוח. למעשה, רוב האדם שבראשם נמצא DVA חיים לאורך כל חייהם מבלי לדעת על כך, ולא חווים שום בעיה או תסמין הקשור לכך.

מתי ייתכן צורך במעקב?

במקרים חריגים, DVA עשוי להיות מלווה במבנים נוספים, כמו קרוב משפחה ידוע שלו — מלפורמציה ארטריובנוזית (AVM). אלו מצבים פחות שכיחים, שמצריכים תשומת לב מוגברת ולעיתים גם בירורים נוספים. אך DVA כשלעצמו, כשהוא מבודד, כמעט לעולם לא מהווה סכנה.

בפרקטיקה הקלינית, אם אין תסמינים ואין ממצאים נלווים חריגים, אין צורך לבצע בדיקות נוספות או לעקוב אחר המבנה הזה באופן שגרתי. חשוב כמובן שהבדיקה תפורש על ידי רופא מנוסה בתחום הנוירורדיאולוגיה או הנוירולוגיה, כדי לוודא שאין מקום לחשד נוסף.

האם DVA במוח עלול לגרום לסיבוכים?

כפי שציינתי, DVA בדרך כלל אינו גורם לבעיות רפואיות. עם זאת, בספרות המדעית תוארו מקרים נדירים של סיבוכים אפשריים. לדוגמה, במקרים בודדים דווח על קריש דם (תרומבוזה) בכלי הדם המרכזי שמתנקז דרכו ה-DVA, מה שיכול להוביל לשבץ מקומי. אבל אלו מצבים נדירים ביותר.

כשה-DVA קיים ליד נגע נוסף, כמו קוֹרטיקל דיספלזיה או AVM, לעיתים יש בכך משמעות. אך גם אז, DVA אינו בהכרח הבעיה, אלא רק ממצא נלווה בזירת אירועים מורכבת יותר. ההחלטה על המשך התנהלות תתבצע לפי ההקשר הכולל של התמונה הקלינית ולא על סמך קיום DVA בלבד.

הבדלים בין DVA לממצאים כלי דם אחרים

חשוב להבחין בין DVA לבין מלפורמציות מוחיות אחרות כמו AVM או cavernoma:

  • DVA: מבנה ורידי מולד, שפיר וללא דלף דם בין עורקים לורידים
  • AVM: חיבור לא תקין ולעיתים פתולוגי בין עורק לוריד, העלול לגרום לדימומים
  • Cavernoma: מקבץ של כלי דם קטנים ולא תקינים, העלול לדמם או לגרום לפרכוסים

לכל אחד מהממצאים הללו פרופיל שונה של סיכון וסימפטומים – בעוד ש-DVA כמעט ואינו דורש התערבות, האחרים עשויים להצדיק ניתוח או מעקב צמוד.

שיקולים במקרה של ניתוח או טיפול נוירוכירורגי

אחת מנקודות המפתח שצריכים להיות ברורים למטופלים והרופאים כאחד היא שאין לנתק או לכרות DVA. כלי הדם הנ"ל מהווים פעמים רבות את מנגנון הניקוז המרכזי באזור מסוים של המוח. פגיעה בהם – גם אם נראית "טכנית" או שולית – עלולה לגרום לשבץ מקומי עקב חסימת ניקוז ורידי.

לשם כך, בכל פרוצדורה נוירוכירורגית המתבצעת בקרבת DVA, על המנתח להיערך מראש לפי מיקום המדויק של המבנה, ולעיתים אף לשקול גישה שונה לגמרי, כדי להימנע מסיבוכים.

חיים עם DVA – האם יש מה לחשוש?

ברובם המוחלט של המקרים, הימצאות DVA לא דורשת שינוי כלשהו באורח החיים. ניתן לעסוק בפעילות גופנית, לעבוד, לנסוע לחו"ל ולקבל טיפולים שונים – ככל ואין גורמים אחרים שמצדיקים הגבלה. אין הנחיות ספציפיות בישראל או בעולם שמורות על התנהלות ייחודית לאנשים עם DVA בלבד.

עם זאת, כמו כל ממצא בהדמיה נוירולוגית, תמיד מומלץ לשתף את הרופא המטפל בפרטים, כדי לוודא שאין נסיבות רפואיות אחרות שיש לשים לב אליהן.

המידע המובא במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי פרטני. לקבלת ייעוץ רפואי מקצועי המותאם למצב הבריאותי הספציפי שלך, יש לפנות לרופא.

מידע נוסף: