אלרגיה בעין דרכי אבחון וטיפול מעשי

מאת: תמיר יובל | רפואה ובריאות

עולם הבריאות מזמן לנו לא מעט מצבים יומיומיים שיכולים להפוך למטרד של ממש. אחד התחומים שאני פוגש בו רבות הוא תופעות אלרגיות המשפיעות על העיניים. הרגישות הזו, הנפוצה כל כך, משפיעה לעיתים על איכות החיים בצורה מפתיעה. אנשים מתלוננים על תחושות מטרידות שמופיעות דווקא בזמנים הכי פחות מתאימים – נסיעה ברכבת, ישיבה בכיתה או פשוט צעדה ברחוב במהלך עונות המעבר.

סיבות עיקריות להופעת אלרגיה בעין

במהלך עבודתי ראיתי שקיימות סיבות רבות לתגובות אלרגיות באזור העיניים. מעבר לחומרים באוויר, כמו אבקני צמחים ואבק ביתי, גם בעלי חיים או מגע עם חומרים מסוימים קוסמטיים והתעסקות בעיניים בידיים שאינן נקיות עלולים להוות טריגר להתפרצות. מצבים אלה מחולקים לעיתים לאלרגיה עונתית, שמופיעה בעיקר בחילופי עונות, ולאלרגיה כרונית שיכולה להופיע בכל עת במהלך השנה.

המערכת החיסונית מזהה גורם זר ומגיבה בצורה חזקה, לעיתים מעבר לנדרש. התוצאה היא אי-נוחות שמובילה אנשים לחפש פתרונות זמינים, אך לעיתים יש חשיבות להבין מהו הגורם המדויק, ולעבוד במקביל להוריד חשיפה לגורם האלרגיה ולשקול טיפול מתאים בהתייעצות עם רופא.

סימפטומים שאופייניים לאלרגיה בעיניים

התסמינים לא תמיד מופיעים בבת אחת, ולא תמיד חייבים להתבטא בכל המקרים. בעיניי, ביטוי שכיח הוא גרד עז ששולט כמעט בכל מהלך היום. בנוסף מופיעים לעיתים דמע מוגבר ואדמומיות ברורה בלחמית, ורבים מתארים נפיחות קלה בעפעפיים שמלווה בתחושת כובד בעיניים. יש שמרגישים כאילו 'משהו נכנס לעין', ללא קשר לעצם גשמי כלשהו. ילדים עלולים לשפשף עיניים תכופות וכתוצאה להחמיר את המצב.

  • תחושת גרד תמידית או לסירוגין
  • הפרשות שקופות מהעין
  • טשטוש ראייה שזמני וחולף לאחר מצמוץ
  • חוסר נוחות בזמן הרכבת עדשות מגע
  • רגישות מוגברת לאור (פוטופוביה)

אבחון אלרגיה בעין

האבחון נעשה בעיקר על סמך ההיסטוריה הרפואית של המטופל ותיאור הסימפטומים. בבדיקה פיזיקלית ניתן לראות מאפיינים בולטים, כמו אדמומיות של הלחמית והעיניים, ולעיתים גם גירוי בעור סביב העפעפיים. במקרים שנדרשת אבחנה מבדלת, כאשר קיימת תחושת גוף זר או כאב עז, חשוב לבדוק האם מדובר בזיהום אחר או בבעיה דלקתית שאינה קשורה לאלרגיה.

ישנם מקרים מורכבים יותר בהם מופנים אנשים לבדיקות אלרגיה ספציפיות. בדיקות אלו כוללות חשיפה הדרגתית לגורמים מוכרים ובדיקות דם בהן מאתרים נוגדנים מסוימים. לעיתים נדרשת דגימה קטנה של הפרשה מהעין לבדיקה מיקרוסקופית, בעיקר כאשר רוצים להבין האם מדובר בסיבה זיהומית.

הבדלים בין אלרגיה בעיניים לסוגי דלקת נוספים

סוג הדלקת סימפטומים עיקריים מופע העונה טיפול עיקרי
אלרגיה בעין גרד, דמע, נפיחות בעפעפיים בעיקר עונות מעבר טיפות אנטיהיסטמיניות, הימנעות מהגורם
דלקת לחמית נגיפית הפרשה מימית, אדמומיות, מדבקת כל השנה היגיינה, טיפול תמיכתי
דלקת חיידקית הפרשה צהבהבה/ירקרקה, דבק בעפעפיים כל השנה אנטיביוטיקה מקומית

אפשרויות טיפול עכשוויות

במהלך השנים חלו שינויים בגישה לטיפול בתסמיני אלרגיה בעיניים. הגישה המקובלת משלבת הימנעות מחשיפה לגירוי האלרגני באמצעות שינוי הרגליים, לצד טיפול בתרופות נוגדות היסטמין בטיפות, ולעיתים משולב טיפול בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות. ההחלטה האם לתת טיפול סטרואידי נשקלת רק במקרים חמורים ובהנחיית רופא עיניים.

חידושים תרופתיים כוללים שילוב של נוגדי היסטמין עם מייצבי תאי פיטום, שמאפשרים הפחתה מהירה של התסמינים, עם פחות צורך בשימוש בתכשירים על בסיס סטרואידים. קיים גם פיתוח לגישה ביולוגית, אך אלה שמורים בעיקר למקרים עקשניים שאינם מגיבים לטיפול המקובל.

דגשים להתמודדות והפחתת תסמינים יומיומיים

מהניסיון שלי, שילוב בין מודעות מוקדמת לבין הרגלי ניקיון מסייע מאוד בהפחתת תסמיני האלרגיה. שינוי הרגלים קטן, כמו שטיפת הפנים והידיים היטב לאחר שהיה בחוץ, או קניית משקפי שמש המונעות חלקיקי אבק, עשוי להפחית גירוי. רבים מוצאים שתליית כביסה בתוך הבית מעונת האביב חוסכת חשיפה לאבקנים.

בבתי ספר וגני ילדים, הנחיות עדכניות מדגישות שמירה על היגיינה סביבתית וסוגי חומרים המותרים לשימוש, כדי למזער חשיפה אפשרית. חלונות סגורים במקומות הנגועים באבקני עץ, ניקוי תדיר של משטחים שימושיים ושימוש ברשתות עדינות בחלונות יכול לצמצם מגע עם הגורמים האלרגניים.

  • הימנעות משפשוף העיניים אפילו כשמאוד מגרד
  • שטיפת עיניים במים קרים או בתמיסה פיזיולוגית במקרה של גירוי קל
  • ביצוע בדיקות אלרגיה במקרה שנדרש לאתר גורם מסוים ולבחור טיפול ייעודי
  • מעקב תקופתי אצל רופא עיניים במידה והתסמינים אינם משתפרים

השפעות סביבתיות ומגמות במדינת ישראל

מזג האוויר הייחודי לאזורנו, הרוחות האביביות, והנטייה לגידול צמחייה מגוונת, מגבירים את שכיחות מקרי האלרגיה באזורי מרכז ודרום הארץ במיוחד. יש גם שיעור גבוה יותר של תופעות אלרגיה אצל אנשים החיים בערים לעומת הכפר – ככל הנראה חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר משחקת תפקיד.

בשנים האחרונות עלתה המודעות לגורמי האלרגיה גם במרכזים רפואיים. מאגרי נתונים עדכניים בישראל מצביעים על עלייה בפניות בעונות המעבר, בעיקר באביב. ההתייחסות כיום כוללת גם הדרכות ייעודיות בנושאים של בריאות סביבתית וטיפוח מודעות לשינויים בהרגלי חיים.

מניעה – האם אפשר?

אמנם אי אפשר להרחיק לגמרי את כל הגורמים האלרגניים מהסביבה, אבל בהחלט אפשר לצמצם מגע ולנקוט צעדים פשוטים לשיפור איכות החיים. כל ניסיון מראש להימנע מחשיפה טריגרית – לדוגמה, להחליף מצעים לעיתים קרובות, להימנע משימוש במאווררים ישנים עם אבק ולנקות חללים בצורה יסודית – מסייע להקטין סיכון להתפרצות תסמינים.

לעיתים אפשר לראות שיפור משמעותי בצמצום התלונות באמצעות שינוי התנהגותי בלבד. מי שמוזמן לבלות בסביבה אלרגנית – כמו פיקניק בפארק באביב – יכול לבחור לשהות בזמנים שהרוח נחלשת, להגיע עם תכשירים להקלה מיידית, ולהיות מודע לסימנים מוקדמים של החמרה בעיניים.

עיצוב אורח חיים תומך לעיניים רגישות

מחוויותיי בשטח, עבודה עם מטופלים הסובלים מאלרגיה בעיניים מחייבת ליווי עקבי, היכרות עם גורמי הסביבה ומתן כלים לניהול עצמי. העדכון החשוב הוא ששילוב נכון בין טיפול רפואי, שינוי זהיר בהרגלי חשיפה וסביבה תומכת, מאפשר לרוב האנשים לנהל אורח חיים כמעט רגיל גם בתקופות הקשות בעונות המעבר.

המידע המובא במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי פרטני. לקבלת ייעוץ רפואי מקצועי המותאם למצב הבריאותי הספציפי שלך, יש לפנות לרופא.

מידע נוסף: