הפרשות מהעיניים: סוגים, סיבות וטיפול מותאם

במרפאה אני פוגש לא מעט אנשים שמגיעים בגלל הפרשות בעיניים, לפעמים אחרי לילה עם עפעפיים מודבקים ולפעמים עם דמעת יתר שמבלבלת. הפרשה היא סימן, לא מחלה בפני עצמה. הגוף מפריש נוזלים, ריר או מוגלה כדי להגן על העין, לשטוף גורמים מגרים ולהתמודד עם זיהום או דלקת.

כדי להבין מה קורה, אני מסתכל על שלושה דברים: סוג ההפרשה, תסמינים נלווים, ומה קרה לפני שזה התחיל. שילוב המידע הזה מכוון לאבחנה סבירה ולצעדים נכונים להמשך.

מה נחשב הפרשה בעיניים ואילו סוגים יש

הפרשות בעיניים כוללות כל חומר שנאסף בזוויות העין, על הריסים או לאורך העפעפיים. לפעמים מדובר בדמעה צלולה, ולפעמים בריר סמיך או בהפרשה מוגלתית. ההבדלים האלה נותנים רמזים על הסיבה.

הפרשה מימית ושקופה מתאימה לעיתים לגירוי, אלרגיה או דלקת ויראלית. הפרשה צמיגית לבנה או שקופה יכולה להתאים לעין יבשה או לדלקת עפעפיים כרונית. הפרשה צהובה ירוקה וסמיכה מתאימה יותר לזיהום חיידקי, במיוחד אם יש הדבקה של העפעפיים בבוקר.

הסיבות השכיחות להפרשות בעיניים

דלקת לחמית היא אחת הסיבות הנפוצות. בדלקת ויראלית אני רואה לרוב אודם, דמעת יתר ותחושת חול, ולפעמים גם הצטננות נלווית. בדלקת חיידקית ההפרשה נוטה להיות סמיכה יותר, ולעיתים יש קרום על הריסים לאחר שינה.

אלרגיה עונתית או חשיפה לאבק ולפרוות בעלי חיים גורמת בדרך כלל לגרד משמעותי. ההפרשה במקרים האלה נוטה להיות מימית או רירית, ולעיתים יש נפיחות בעפעפיים. לא פעם שני העיניים מעורבות יחד.

דלקת עפעפיים, שנקראת גם בלפריטיס, גורמת לשכבה שומנית לא יציבה ולשוליים מודלקים של העפעפיים. אני רואה בה קשקשת על הריסים, צריבה והפרשה שומנית או דביקה. זה מצב שמופיע לעיתים יחד עם עין יבשה.

חסימה של דרכי הדמעות יכולה לגרום לדמעת יתר ולהפרשה, במיוחד אצל תינוקות אך גם אצל מבוגרים. במצב הזה הדמעות לא מתנקזות כמו שצריך, ואז נוצרת הצטברות שמזמינה גירוי ולעיתים זיהום. לעיתים מופיע ריח לא נעים או רגישות באזור שק הדמעות ליד האף.

איך מזהים לפי צבע ומרקם ומה המשמעות הקלינית

הפרשה צלולה ושופעת מתאימה לעיתים לגירוי, רוח, עשן, כלור בבריכה או אלרגיה. אם יש גרד חזק והתעטשויות, החשד לאלרגיה עולה. אם יש כאב ורגישות לאור, אני חושב גם על מצבים עמוקים יותר מהלחמית.

הפרשה לבנה סמיכה או חוטית מתאימה לעיתים לעין יבשה או לתגובה אלרגית. בחלק מהמקרים אנשים מתארים משיכת חוטים מהעין, וזה סימן למרכיב רירי מוגבר. לעיתים רואים עיניים אדומות בעיקר בסוף היום.

הפרשה צהובה ירוקה, סמיכה ודביקה מצביעה יותר על זיהום חיידקי. במקרים כאלה אנשים מספרים על עפעפיים מודבקים בבוקר ועל אודם מפושט. אם יש גם נפיחות עפעפיים וכאב, אני חושב על התפשטות דלקת מעבר ללחמית.

תסמינים נלווים שמכוונים לאבחנה

גרד הוא סימן שמכוון לרוב לאלרגיה או לגירוי. תחושת גוף זר יכולה להופיע בדלקת לחמית, בעין יבשה וגם עם עדשה שלא יושבת היטב. צריבה ושינוי בהפרשה לאורך היום מתאימים לעיתים לעין יבשה ולבלפריטיס.

כאב חד, ירידה בראייה או רגישות משמעותית לאור מכוונים אותי לחשוב על פגיעה בקרנית או דלקת פנימית יותר. אלה מצבים שבהם צריך בירור מסודר. גם הופעת הפרשה עם עדשות מגע דורשת תשומת לב, כי הקרנית רגישה במיוחד לזיהומים.

אבחון במרפאה ומה בודקים בפועל

בבדיקה אני מתחיל מסיפור המקרה: מתי זה התחיל, האם זה בעין אחת או שתיים, האם יש חום או הצטננות, והאם יש אלרגיות מוכרות. אני שואל על עדשות מגע, שימוש בטיפות, איפור עיניים ושינה עם איפור, כי אלה גורמים שמשנים את הסיכון לדלקת.

בבדיקת העין עצמה אני מסתכל על הלחמית, הקרנית, שולי העפעפיים ופתחי בלוטות השומן. לפעמים אני מוסיף צביעת פלואורסצאין כדי לזהות שריטות או כיבים בקרנית. במקרים מסוימים יש צורך בדגימה או בהפניה לרופא עיניים לבירור מתקדם.

טיפול והקלה בבית לפי התמונה הקלינית

במקרים רבים אפשר להתחיל בטיפול תומך שמפחית הפרשות ומרגיע גירוי. קומפרסים פושרים יכולים לרכך קרומים על הריסים ולשפר זרימה בבלוטות העפעפיים, במיוחד בבלפריטיס. שטיפה עדינה של העפעפיים והסרת הפרשה עם גזה נקייה מקלות על תחושת הדביקות.

דמעות מלאכותיות מתאימות כשיש תחושת יובש או צריבה. הן מדללות ריר, משפרות את שכבת הדמעות ומפחיתות חיכוך. אנשים רבים מרגישים שיפור כשהם מקפידים על שימוש קבוע בתקופה של גירוי.

כשאני חושד באלרגיה, אני מצפה לראות גרד משמעותי והפרשה מימית או רירית. הימנעות מחשיפה לאלרגן ושמירה על היגיינת עיניים עוזרות. במקרים מתאימים משתמשים בטיפות ייעודיות לאלרגיה לפי החלטת רופא.

כשאני חושד בזיהום חיידקי, לעיתים נדרש טיפול אנטיביוטי מקומי בטיפות או במשחה. ההחלטה תלויה בעוצמת ההפרשה, באודם ובתסמינים נוספים. שימוש נכון כולל הקפדה על ניקיון הידיים ומניעת זיהום חוזר.

היגיינה ומניעת הדבקה במשפחה ובמסגרות

דלקת לחמית, במיוחד ויראלית, עוברת בקלות במגע ידיים ומגבות. הקפדה על שטיפת ידיים, שימוש במגבת אישית והחלפת ציפיות עוזרות להפחית הדבקה. הימנעות משפשוף העיניים מפחיתה גם גירוי וגם העברת גורמים מזהמים.

איפור עיניים ומסקרה עלולים לשמור חיידקים ולהחזיר זיהום, במיוחד אם משתמשים בהם בזמן דלקת. עדשות מגע מוסיפות סיכון, כי הן יוצרות מגע ישיר עם הקרנית. דוגמה היפותטית שכיחה היא אדם שממשיך להרכיב עדשות בזמן אודם והפרשה, ואז מתפתחת החמרה עם כאב ורגישות לאור.

מתי התמונה פחות טיפוסית ודורשת בירור מעמיק

הפרשה עם כאב משמעותי, ירידה בחדות הראייה או רגישות לאור מכוונת לעיתים לפגיעה בקרנית. גם הפרשה שמופיעה לאחר חבלה, כניסת גוף זר או חשיפה לכימיקלים דורשת הערכה מסודרת. במצבים כאלה אני חושב על צורך בבדיקה עם מיקרוסקופ עיניים והערכת הקרנית.

נפיחות משמעותית סביב העין, אודם בעפעפיים וחום יכולים להתאים לדלקת רקמות סביב העין. זה כבר לא מצב של לחמית בלבד, והגישה שונה. גם הפרשה חד צדדית ממושכת עם דמעת יתר עלולה להתאים לחסימה בדרכי הדמעות.

הפרשות בעיניים אצל תינוקות וילדים

אצל תינוקות אני רואה לא פעם דמעת יתר והפרשה בגלל חסימה מולדת של תעלת הדמעות. ההפרשה יכולה להיראות מוגלתית, אבל לפעמים מדובר בהצטברות של דמעות וריר. לרוב יש עין רגועה יחסית בלי אודם ניכר בלחמית.

אצל ילדים דלקת לחמית ויראלית נפוצה במסגרות. לעיתים ההורה מתאר התחלה בעין אחת והמשך בעין השנייה אחרי יום או יומיים. היגיינה ביתית טובה מקטינה סיכוי להדבקה חוזרת בתוך המשפחה.

דוגמאות היפותטיות שממחישות הבחנה לפי תבנית

אדם בן 30 מתאר גרד חזק בשתי העיניים, דמעת והפרשה שקופה, עם נזלת עונתית. התבנית מתאימה יותר לאלרגיה מאשר לזיהום חיידקי. הקו המוביל הוא גרד, ולא כאב.

אישה בת 55 מתארת צריבה כרונית, תחושת חול, הפרשה לבנבנה בבוקר וקשקשת על הריסים. התבנית מתאימה לבלפריטיס ולעין יבשה. הטיפול מתמקד בהיגיינת עפעפיים ושיפור שכבת הדמעות.

נער מרכיב עדשות מגע ומתאר אודם בעין אחת, הפרשה סמיכה וכאב שמחמיר באור. התבנית מחייבת חשד למעורבות קרנית. כאן אני חושב על הערכה מהירה יותר כדי למנוע פגיעה בראייה.

מה אנשים נוטים לפספס ואיך זה משפיע על מהלך התסמין

אנשים לעיתים מפרשים כל הפרשה כזיהום חיידקי וממהרים לטפל באופן לא מותאם. בפועל, חלק גדול מהמקרים הם ויראליים או אלרגיים, והמהלך שונה. גם שימוש בטיפות לא מתאימות עלול להחמיר יובש או לגרום לגירוי נוסף.

עוד פספוס נפוץ הוא התעלמות משולי העפעפיים. בלפריטיס נראה כמו בעיה קטנה, אבל הוא מקור קבוע להפרשות ולתחושת אי נוחות. כשהטיפול מתמקד גם בעפעפיים ולא רק בלחמית, רבים מרגישים שינוי משמעותי.