בכל שנה, עם התקרבות חודשי הסתיו והחורף, המרכזים הרפואיים והמטופלים נערכים לעונת השפעת. מניסיוני כרופא, אני פוגש כל שנה לא מעט שאלות, חששות וגם מידע שגוי על חיסון השפעת. השיח סביבו נע בין המלצות רפואיות חד-משמעיות לבין דעות מוטעות הרווחות ברשתות החברתיות. במאמר הזה אנסה לעשות סדר בדברים ולשתף תובנות רפואיות עדכניות שמבוססות על שנים של התמודדות עם המחלה והמאמצים למניעתה.
מהו חיסון שפעת
חיסון שפעת הוא תכשיר רפואי המיועד למניעת הידבקות בנגיף השפעת על ידי גירוי מערכת החיסון לייצר נוגדנים נגד זני הנגיף השכיחים בעונה מסוימת. החיסון משתנה מדי שנה בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי ומומלץ בעיקר לקבוצות סיכון כמו קשישים, נשים בהריון ובעלי מחלות כרוניות.
כיצד פועל החיסון בגוף
חיסון השפעת מבוסס על גרסה מוחלשת או מומתת של נגיפי השפעת שנבחרו מראש לאותה שנה. לאחר ההזרקה, מערכת החיסון מזהה את מרכיבי הנגיף כגורם זר ומתחילה לייצר נגדו נוגדנים. כך, כאשר הגוף נחשף לנגיף האמיתי במהלך עונת השפעת – הוא כבר "מוכן לקרב".
תהליך זה אורך בדרך כלל כשבועיים ולכן חשוב להתחסן לפני תחילת התחלואה הנרחבת – עדיף עוד בתחילת הסתיו. אחד הדברים המרתקים במערכת החיסונית הוא יכולתה "ללמוד" ולזכור – בזכות החיסון היא תזהה את הנגיף במהירות במקרה של חשיפה אמיתית.
השינוי בזנים מדי שנה – למה זה נדרש?
נגיפי השפעת משתנים לעיתים תכופות. מדובר במוטציות טבעיות שמתרחשות בזנים השונים, ולכן החיסון חייב להשתנות בהתאם. גופים בינלאומיים, בראשם ארגון הבריאות העולמי (WHO), עוקבים מקרוב אחר הזנים המתפשטים בחורף של חצי הכדור הדרומי – ומשם מסיקים אילו זנים צפויים להופיע אצלנו.
החיסון שפותח משנה לשנה כולל לרוב שלושה או ארבעה זנים – בצורה שמשקפת את התחזית האפידמיולוגית. אף שהתחזית אינה תמיד מדויקת ב-100%, מחקרים מצביעים על כך שגם אם יש אי התאמה חלקית, החיסון עדיין מקטין את הסיכון למחלה קשה.
מי כדאי שיתחסן – וקבוצות הסיכון
על פי משרד הבריאות וקופות החולים בישראל, החיסון מומלץ לכלל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה. עם זאת, יש קבוצות שבמיוחד חשוב להגן עליהן בשל סיכון גבוה לסיבוכים:
- אזרחים ותיקים, בעיקר מעל גיל 65
- אנשים עם מחלות כרוניות: סוכרת, אסטמה, מחלות לב, או מחלות דם
- נשים בהיריון – השפעת עלולה להחמיר במהלך ההיריון ולפגוע גם בעובר
- ילדים מתחת לגיל 5 – בעיקר עד גיל שנתיים
- אנשי צוות רפואי ואנשים הנמצאים בסיכון לחשיפה גבוהה לנגיף
מתן החיסון לקבוצות האלו אינו רק הגנה עליהם עצמם – אלא גם דרך לצמצם את ההדבקה בקהילה כולה. כך נוצרת אותה "חסינות עדר" שמפחיתה את סיכויי ההתרבות של הנגיף.
תופעות לוואי ותפיסות מוטעות
שנים רבות במסגרות שונות הסברתי למטופלים שמדובר בחיסון בטוח. תופעות הלוואי האופייניות הן קלות ומקומיות – אדמומיות סביב מקום הזריקה, חום קל או תחושת עייפות שנמשכת יום או יומיים.
אחת הטענות הנפוצות – "התחסנתי וקיבלתי שפעת" – אינה מבוססת רפואית. החיסון מכיל חומרים שאינם פעילים, כך שהוא אינו יכול לגרום למחלה. לעיתים קרובות, אנשים שנדבקו בנגיף אחר שנדמה לשפעת – כמו רינו-וירוס – מייחסים אותו בטעות לחיסון.
מה קורה אם לא מתחסנים?
לשפעת עונתית יש מחיר בריאותי וחברתי עצום: ימי עבודה ואשפוזים מרובים, התדרדרות אצל חולים כרוניים, ולעיתים – מוות. מדי שנה מתועדים בישראל מקרי תמותה משפעת, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון שלא חוסנו.
מנקודת מבט בריאותית, הבחירה שלא להתחסן מלווה בהסתמכות על מזל – לא על מנגנוני הגנה רפואיים. גם אנשים שמרגישים בריאים ו"חזקים" לא בהכרח יגיבו טוב לחשיפה לנגיף, ובהחלט יכולים להפיץ אותו לאחרים.
חידושים ועדכונים בעונות האחרונות
בשנים האחרונות אנחנו עדים גם לטכנולוגיות חדשות בתחום החיסונים. לדוגמה, קיימים חיסונים שמבוססים על טכנולוגיית DNA או mRNA – בדומה למה שראינו בחיסוני הקורונה. הטכנולוגיות האלו אינן בשימוש נרחב עדיין לחיסוני שפעת, אך יש להן פוטנציאל להפוך את פיתוח החיסון למהיר ומותאם יותר.
כמו כן, יש כיום גרסאות שונות של החיסון – כולל כאלה שמותאמות לילדים או לגריאטרים, וגם חיסונים שניתנים באמצעות תרסיס לאף (בעיקר בילדים). כל שיטה מותאמת לגיל ולמצב הרפואי של המחוסן, לפי שיקול דעת רפואי.
איך ונקודות שכדאי לדעת לפני ההתחסנות
לרוב אין צורך בהכנה מיוחדת לפני קבלת חיסון שפעת. מומלץ לבדוק מול הרופא אם יש מחלת חום פעילה – אז לעיתים דוחים את החיסון. ניתן לשלב את החיסון עם חיסונים נוספים, לפי ההנחיות העדכניות של משרד הבריאות.
- החיסון ניתן ללא עלות בכלל קופות החולים – במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון
- ילדים שזו להם הפעם הראשונה שמתחסנים יצטרכו לעיתים לקבל שתי מנות בהפרש של חודש
- אין מניעה להתחסן גם אם חלף זמן מה מהתחלת עונת החורף – כל עוד השפעת עוד מסתובבת
ההשפעה על בריאות הציבור
החיסון לשפעת אינו מונע את כל מקרי ההדבקה, אבל הוא בהחלט מקטין את שכיחות המחלה, מונע סיבוכים, מפחית אשפוזים ותמותה. מעבר להיבט האישי – יש ערך ציבורי רב בהשתתפות רחבה של האוכלוסייה במבצעי החיסון.
במהלך מגפת הקורונה, לדוגמה, היינו עדים להפחתה דרמטית בתחלואת שפעת – ככל הנראה בזכות צעדי הריחוק וגם שיעורי חיסון טובים יותר. זה המחיש כמה אפשר להשפיע, ברמה מערכתית, על בריאות אזרחי המדינה.
סיכום
חיסון שפעת הוא כלי מניעה מרכזי, יעיל ובטוח שמשפיע הן על הבריאות האישית והן על הבריאות הציבורית. לנוכח שינויי הזנים והשונות בין עונות, חשוב להתחסן מדי שנה – ולא להניח שזה מיותר רק כי הרגשנו בריאים בשנים קודמות. ההחלטה לגשת ולהתחסן היא צעד פשוט, אך בעל משמעות רבה – עבור כל אחד ואחת מאיתנו, ועבור כלל החברה.