תאי דם אדומים גבוהים: גורמים, בירור רפואי וטיפול אפשרי

בדיקת דם שגרתית עשויה לגלות לעיתים רמות גבוהות של תאי דם אדומים (Erythrocytes). רבים נתקלים במושג הזה בדו"ח בדיקות המעבדה, ולעיתים מבלי לדעת מה משמעות החריגה. במקרים מסוימים מדובר בתגובה זמנית או תקינה של הגוף, אך לעיתים ערכים גבוהים יכולים להיות סימן למצב רפואי שיש לשים לב אליו. לאורך השנים בעבודתי הרפואית, ראיתי כמה חשוב להבין לעומק מה עשוי לגרום לעלייה בערכי Erythrocytes, ובעיקר איזה בירור נדרש ומה ניתן לעשות אם מתגלה חריגה כזו.

ממה נובעת עלייה בכדוריות הדם האדומות?

כאשר אנחנו רואים ערכים גבוהים של תאי דם אדומים, חשוב לשאול מה המקור לכך – האם מדובר ביצירה מוגברת של התאים במח העצם או אולי בתגובה משנית של הגוף למצב אחר שמצריך ייצור מוגבר של חמצן. תאי הדם האדומים אחראים להובלת חמצן מהריאות אל הרקמות בגוף. לכן, כל מצב שבו יש חוסר חמצן – כמו מחלת ריאות כרונית, מחלת לב שגורמת לחמצון לקוי או אפילו שהייה בגובה רב – יכול להביא לגירוי של ייצור תאי דם אדומים דרך הורמון בשם אריתרופויאטין שמופרש מהכליות.

קיימת גם קבוצה של מצבים בהם מח העצם מייצר את התאים ללא קשר לצורך בחמצן. לדוגמה, פוליציתמיה וורה (Polycythemia Vera) היא מחלה שבה יש ייצור עצמי עודף של תאי דם אדומים שנובע משיבוש גנטי מסוים, ללא קשר לגירוי חיצוני. במקרים כאלה, קיים לרוב גם עודף של טסיות ולויקוציטים.

איך מתבצע הבירור כשמגלים ערכים חריגים?

בפועל, כשרואים חריגה במדד של Erythrocytes, לרוב נבדוק גם מדדים נוספים כמו HCT (המטוקריט) ו-Hemoglobin כדי להבין את התמונה המלאה. שלב ראשון הוא לפסול גורמים זמניים – כמו התייבשות, שיכולה לגרום לריכוז דם גבוה יחסית ומזויף של תאי דם אדומים. לאחר שלילת סיבות כאלה, בוחנים תסמינים נוספים – עייפות, כאבי ראש, בעיות נשימה – ומבצעים בדיקות משלימות לפי הצורך: רמות אריתרופויאטין, הדמיות ריאות, ריווי חמצן בדם, ולעיתים גם בדיקות גנטיות כשיש חשד למצב ראשוני של מח העצם.

תסמינים אפשריים של עודף תאי דם אדומים

אם העלייה בתאי הדם גבוהה באופן חריג, ייתכנו תסמינים כתוצאה מהצמיגות המוגברת של הדם. אני נתקל לא פעם באנשים שמתלוננים על כאבי ראש, סחרחורות, תחושת עקצוץ בגפיים, ואף הפרעות ראייה. יש גם סיכון מוגבר לקרישי דם, ולכן חשוב לא להתעלם מהתופעה. תסמינים כאלה מחייבים בירור מהיר, ולעיתים התחלת טיפול מניעתי עוד לפני שהגדרנו את הסיבה הבסיסית.

מהם הגורמים הנפוצים לערכים גבוהים?

• מחלות ריאה כרוניות כמו COPD
• מחלות לב שגורמות לזרימת דם לא תקינה או חוסר חמצון
• שהייה ממושכת בגובה רב (מעבר לאלף-אלפיים מטר מעל פני הים)
• עישון כבד
• גידולים מסוימים שמפרישים אריתרופויאטין באופן לא תקין
• שימוש בתרופות או חומרים ממריצים (למשל סטרואידים אנבוליים או הורמונים ממריצים סינתטיים)

כך נבדיל בין פוליציתמיה ראשונית לשניונית

יש חשיבות להבחנה בין פוליציתמיה ראשונית – שמקורה לרוב במח העצם כמו מחלת Polycythemia Vera – לבין פוליציתמיה שניונית שנובעת ממצבים רפואיים אחרים בגוף. בראשונה, רמות האריתרופויאטין לרוב יהיו נמוכות בגלל מנגנון משוב שלילי, בעוד שבשנייה – ההורמון יהיה גבוה מתוך ניסיון של הגוף לפצות על מחסור בחמצן. לכן מדידת רמת ההורמון מסייעת להבין את המקור לבעיה.

אפשרויות טיפול

אני מדגיש תמיד: הטיפול תלוי בגורם. אם מדובר במצב הפיך – כמו גובה רב או עישון – טיפול בגורם לרוב פותר את הבעיה. במצבים כרוניים, יש צורך לפעמים בתהליך מלא של ניטור וטיפול. במקרים מסוימים שבהם הסיכון לקרישיות גבוה, יש צורך בטיפול להורדת כמות תאי הדם על ידי הקזות (Phlebotomy) או שימוש בתרופה מדכאת פעילות של מח העצם.

במקרים של פוליציתמיה וורה, מדובר במחלה כרונית שמנוטרת לאורך זמן, ולעיתים נדרש טיפול תרופתי לדיכוי מח העצם או למניעת סיבוכים. מטרת הטיפול היא לא רק להפחית את ערכי הדם אלא גם למנוע אירועים קרישתיים ורמות חמצן ירודות.

מה חשוב לזכור כשנתקלים בממצא כזה?

עלייה ברמות כדוריות הדם האדומות איננה בהכרח מסוכנת, אך יש לראות בה איתות להתחיל בירור ולהבין אם מדובר במצב תקין, זמני או פתולוגי. מעקב רפואי, בדיקות עדכניות והבנה של כלל הסימנים הקליניים עוזרים לדייק את האבחנה. ברוב המקרים, כשהגישה מקצועית ויסודית – ניתן להגיע להבנה מדויקת ולטיפול מתאים או מעקב.

השפעות ארוכות טווח של חוסר טיפול

אם המצב נמשך ללא טיפול, בעיקר כשמדובר ביצירה עודפת של תאי דם ללא שליטה, קיימת סכנה לבעיות בכלי הדם – שבץ מוחי, אוטם בלב, טרומבוזות – במיוחד באנשים עם מחלות רקע נוספות. לכן, זיהוי מוקדם ובירור נכון יכולים למנוע סיבוכים חמורים.

מתי כדאי לפנות לרופא?

בכל מקרה שבו מתקבל ממצא של ערכים גבוהים בבדיקת הדם, בפרט אם חוזר על עצמו במספר בדיקות או מלווה בתסמינים – רצוי לקבוע תור לרופא משפחה או רופא המטולוג. ההפנייה לבירור נוסף תינתן לפי צורך, ותאפשר לקבל תמונה רחבה של המצב הבריאותי הכללי.