האם לאדם חולה מותר לקחת תרופה לא כשרה?

מקצת מן השאלות הכרוכות בלקיחת תרופות

הלכות רבות יש שמקבלות פנים חדשות כאשר מגיעים להתעסק באדם שהוא חולה. אך כדי לברר מה בדבר תרופות שאינן כשרות לחולה נצטרך לברר קודם בעניינן של תרופות שאינן כשרות בכלל לכל אדם. האם תרופות הן בגדר מאכל שצריך עליו כשרות? או שמא כיוון שאינן נאכלות סתם כך הרי שאין בהם שם אוכל? או שבכלל גדר כשרותי אינו תלוי בהיות הדבר מאכל או לא? 

מהו מאכל פגום? ומה דינו מדאורייתא ומדרבנן

השורש לבירור סוגיות אלו טמון במושג 'מאכל פגום'. בגמרא בעבודה זרה חכמינו זיכרונם לברכה הביאו את הפסוק מן התורה העוסק בנתינת נבלה לגר תושב וממנו למדו שכאשר היא ראויה לגר לאכילה – אז היא נקראת נבלה, אך אם היא איננה ראויה לגר, שזה בעצם אומר שהיא איננה ראויה לאכילה, אז אף על פי שהיא כביכול אסורה כי לא נעשתה בה שחיטה כשרה והיא פגר וכו' – מותר לאכלה. 

אם כן למדנו, שמן התורה אין איסור כלל באכילת מאכל אסור שהוא פגום. אך האם יש איסור בזה מדרבנן? על כך נחלקו רבותינו הראשונים. הרמב"ם כשעסק באכילת דבר פגום כתב בדין את המילה "פטור". אצל הרמב"ם יש הבדל בין 'פטור' ל'מותר' ו'פטור כוונתו – פטור אבל אסור.  לעומתו הר"ן, בהלכות פסח, התיר לאכול חמץ שנפסל לפני הפסח וכידוע השלכות הפסח והחמץ חמורות הרבה יותר מהלכות של שאר מאכלים ועל כן וודאי שיתיר סתם אוכל פגום. ומצינו על כך למעשה מחלוקות רבות האחרונים. 

אך מה בדבר חולה? 

עד עתה עסקנו בלהבין בכלל את עניין מאכל פגום. בחולה העניין הוא שונה. למה שונה? כי יש לומר שהחולה אינו אוכל להנאתו. שהרי תרופות זה דבר שלא לוקחים בדרך כלל למאכל ואף אם הן מתוקות, זו מתיקות מרה לכאורה, גם טכנית כי טעמה מורכב וגם רעיונית כי היא תרופה לחולי. יסוד זה של אכילה להנאתו הביא הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, אך האחרונים נחלקו בכך. 

מה למעשה

למעשה אסור לחולה שאין בו סכנה לעבור באכילת תרופות על איסור דרבנן. אולם כיוון שהאיסור הוא דרבנן והחולה הווי חולה יש כמה היתרים וקולות לשעת צורך, כמו לדוגמא כאשר יש סכנה בעקבות המחלה שיכולה להביא חלילה לכריתת איברים, או כאשר הסיטואציה הינה ספק ספיקא, כגון שבטל החלק האסור ברוב. גם אכילה פחות משיעור יכולה להצטרף להיתרים אחרים וכן היות תרופה שאינה כשרה אך החומרים בה מותרים / עברו עיבוד שפגם בהם. לכן – אכילת תרופות כאלה שרופא רשם ואין איך להשיגן בטווח זמן הרלוונטי בכשרותן – מותרות. 

כמובן שכל מקרה חולי לגופו וצריך להתייעץ עם תלמיד חכם ירא שמים שיודע לרדת לשורש הדברים ולגופו של עניין ולפסוק קונקרטית לשעת הצורך הספציפית.