מהי כריתת שד: סוגים, מטרות והחלמה

כריתת שד היא אחד ההליכים המוכרים ביותר ברפואת השד, אבל מאחורי השם עומד מגוון רחב של מצבים, החלטות וגישות ניתוחיות. מניסיוני המקצועי, הרבה אנשים מגיעים עם תמונה אחת בראש, של הסרת שד מלאה תמיד, בעוד שבפועל קיימים סוגים שונים של כריתות, עם מטרות שונות ועם אפשרויות שיקום מגוונות.

הנושא נוגע לא רק לגוף, אלא גם לזהות, לדימוי גוף, לתפקוד יום יומי ולמשפחה. לכן אני מציג כאן הסבר ברור על מהי כריתת שד, מתי שוקלים אותה, אילו סוגים קיימים, ומה נהוג לעשות סביב הניתוח וההחלמה.

מהי כריתת שד

כריתת שד היא ניתוח שבו מנתח או מנתחת מסירים רקמת שד, באופן חלקי או מלא, לפי מטרה רפואית. לרוב מדובר בטיפול בסרטן שד או בהפחתת סיכון אצל מי שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד. לעיתים מבצעים את הניתוח יחד עם פעולות נוספות, כמו דגימת בלוטת זקיף, הוצאת בלוטות לימפה, או שחזור שד.

במילים פשוטות, כריתת שד נועדה להסיר רקמה שבה יש גידול, או רקמה שיש סבירות גבוהה שתפתח גידול בעתיד. ההחלטה על היקף ההסרה נשענת על שילוב של מאפייני המחלה, בדיקות הדמיה, גיל, מצב בריאות כללי, והעדפות המטופלים.

מתי שוקלים כריתת שד

הסיבה השכיחה היא טיפול בסרטן שד פולשני או סרטן שד שאינו פולשני מסוג DCIS, כאשר כריתה חלקית אינה מתאימה או אינה צפויה לתת תוצאה אונקולוגית טובה. לעיתים יש מספר מוקדים בשד, או שהגידול גדול יחסית לנפח השד, ואז כריתה מלאה הופכת לאפשרות סבירה יותר.

סיבה נוספת היא כריתת שד מניעתית אצל מי שנושאים מוטציות גנטיות מסוימות שמעלות סיכון משמעותי, או אצל מי שיש להם היסטוריה משפחתית ומדדים נוספים שממקמים אותם בקבוצת סיכון גבוהה. אני רואה במרפאות לא מעט אנשים שמבקשים להבין את הרציונל: המטרה היא להפחית סיכון עתידי, אבל אין כאן הבטחה לאפס סיכון.

סוגים עיקריים של כריתת שד

ברפואה נהוג לחלק את כריתת השד לפי כמות הרקמה שמסירים ומה משאירים. ההבחנה הזו משפיעה על אסתטיקה, על אפשרויות שחזור, ועל הצורך בטיפולים משלימים.

כריתת שד מלאה פשוטה כוללת הסרה של רוב רקמת השד יחד עם הפטמה והעטרה בדרך כלל, בלי הסרה שגרתית של שרירי בית החזה. כריתת שד רדיקלית מורחבת היא גישה היסטורית יותר, שנדירה היום, וכללה גם שרירים ובלוטות לימפה בהיקף רחב.

קיימת גם כריתה משמרת עור, שבה משאירים מעטפת עור רחבה יותר לצורך שחזור, בדרך כלל עם הסרת הפטמה והעטרה. קיימת כריתה משמרת פטמה, שבה משאירים גם את הפטמה והעטרה במקרים מתאימים, לאחר הערכה אונקולוגית מדוקדקת.

מה ההבדל בין כריתת שד ללמפקטומי

למפקטומי היא כריתה חלקית של השד, שבה מסירים את הגידול עם שוליים של רקמה בריאה סביבו, ומשאירים את רוב השד. בהרבה מצבים, במיוחד בגידולים קטנים יחסית, אפשר להשיג תוצאות מצוינות עם שימור שד, לרוב יחד עם קרינה.

כריתת שד מסירה יותר רקמה, ולעיתים מפחיתה צורך בקרינה, אבל לא תמיד. מניסיוני, נקודת ההבנה המרכזית היא שאין ניתוח אחד שמתאים לכולם, והבחירה היא תוצאה של התאמה בין מאפייני המחלה לבין העדפות המטופלים והאפשרויות הטיפוליות.

מה בודקים לפני החלטה על ניתוח

לפני שמחליטים על כריתת שד, הצוות בודק את מאפייני הגידול, כולל סוג, גודל, דרגת ממאירות, קולטנים הורמונליים, וסטטוס HER2 במקרים מתאימים. בדיקות הדמיה כמו ממוגרפיה ואולטרסאונד הן בסיס, ולעיתים מוסיפים MRI שד כדי למפות היקף מחלה, במיוחד כאשר יש חשד למחלה מרובת מוקדים.

בנוסף בוחנים את מצב בלוטות הלימפה בבית השחי. לעיתים מתכננים מראש דגימת בלוטת זקיף, שהיא בדיקה ניתוחית ממוקדת שמטרתה להעריך האם תאים סרטניים הגיעו לבלוטות הראשונות שמנקזות את השד.

מה קורה בניתוח עצמו

במהלך כריתת שד, המנתחים מסירים את רקמת השד בהתאם לסוג הכריתה שנבחר. אם מתוכננת בדיקת בלוטת זקיף, מזריקים חומר סימון שמאפשר לזהות את הבלוטות הרלוונטיות ולהוציא אותן לבדיקה פתולוגית. במקרים מסוימים יש צורך בהוצאת בלוטות לימפה נוספות, לפי ממצאים.

כמעט תמיד משאירים נקזים זמניים באזור הניתוח כדי למנוע הצטברות נוזלים. לאחר הניתוח הרקמה נשלחת לפתולוגיה, ושם בודקים שוליים, היקף מחלה, וממצאים נוספים שמשפיעים על טיפול המשך.

שחזור שד: מיידי או מאוחר

שחזור שד יכול להתבצע באותו ניתוח או בשלב מאוחר יותר. שחזור מיידי נותן רצף טיפולי אחד ולעיתים תוצאה אסתטית טובה יותר, אבל הוא תלוי בתכנון אונקולוגי, בסיכון לסיבוכים, ובאפשרות לקבל קרינה לאחר מכן.

שחזור יכול להתבסס על שתל, על מרחיב רקמה, או על רקמה עצמית מאזור אחר בגוף כמו בטן או גב. לדוגמה היפותטית, אישה עם עור דק במיוחד או עם צורך צפוי בקרינה עשויה לשקול אפשרות שונה ממי שאין לה צורך בקרינה ומתאימה לשתל.

החלמה ותופעות שכיחות אחרי כריתת שד

ההחלמה הראשונית כוללת כאב, נפיחות, הגבלה בתנועה באזור הכתף, ועייפות. חלק מהאנשים מתארים תחושת נימול או ירידה בתחושה בדופן החזה, בגלל פגיעה בעצבים שטחיים, ולעיתים התחושה משתפרת בהדרגה לאורך חודשים.

תופעה שכיחה היא הצטברות נוזל מתחת לעור לאחר הוצאת נקזים, מצב שנקרא סרומה. צוותים מטפלים בזה לפי הצורך, לעיתים באמצעות ניקוז במרפאה. קיימת גם אפשרות של כאב כרוני באזור הצלקת או בבית השחי, שמצריך התייחסות מסודרת ושיקום.

סיכונים וסיבוכים אפשריים

כמו בכל ניתוח, קיימים סיכונים של דימום, זיהום, בעיות בריפוי פצע וצלקת בולטת. כאשר מבצעים פעולה בבית השחי, יש סיכון ללימפאדמה, כלומר נפיחות של היד עקב פגיעה בניקוז הלימפתי, במיוחד כאשר מסירים בלוטות רבות.

גם בשחזור קיימים סיכונים ייחודיים. בשתלים אפשר לראות התקשות סביב שתל, תזוזה, כאב, או צורך בהחלפה בהמשך החיים. ברקמה עצמית יש סיכונים באזור התורם, כמו חולשה מקומית או רגישות ממושכת.

איך נראים החיים אחרי כריתת שד

אנשים חוזרים בהדרגה לפעילות יומיומית, אבל קצב החזרה משתנה מאוד. שיקום של טווח תנועה בכתף ויציבה הוא חלק מרכזי, ולעיתים הפניה לפיזיותרפיה משפרת תפקוד ומפחיתה כאב.

בפועל, ההסתגלות היא גם פיזית וגם רגשית. לדוגמה היפותטית, מטופלת שעברה כריתה משמרת פטמה עם שחזור מיידי יכולה להרגיש שונה ממטופלת שעברה כריתה מלאה ללא שחזור, גם אם בשתיהן ההחלמה הרפואית תקינה.

מעקב אחרי ניתוח ומה קובע טיפול המשך

לאחר קבלת תשובת פתולוגיה, הצוות האונקולוגי מחליט על המשך טיפול לפי נתוני הגידול וממצאי בלוטות לימפה. טיפולים אפשריים כוללים קרינה, טיפול הורמונלי, כימותרפיה, וטיפול ביולוגי במצבים מתאימים.

גם אחרי כריתת שד מלאה, עדיין נהוג לבצע מעקב רפואי מסודר, כולל בדיקות קליניות ומעקב הדמייתי לפי הנחיות וסיכון אישי. כאשר מבצעים כריתה בצד אחד בלבד, הצד השני ממשיך מעקב ממוגרפי כרגיל.

איך מתכוננים לשיחה עם הצוות

כדי להפוך את ההחלטה לברורה יותר, אני מציע להגיע לשיחה עם רשימת שאלות מסודרת. אנשים מרוויחים הרבה כששואלים מה סוג הכריתה שמומלץ, מה הסיבה להמלצה, מה הסבירות לקרינה לאחר הניתוח, ואילו אפשרויות שחזור זמינות במוסד המטפל.

כדאי גם לשאול על השפעה צפויה על תחושה באזור החזה, על מגבלות בתנועה, על נקזים, ועל זמן חזרה לפעילות ולעבודה. השאלות האלו עוזרות לתרגם מונחים רפואיים לתכנון חיים אמיתי.