אחד הנושאים המורכבים והמעוררי עניין בתחום רפואת נשים הוא מצבים לא שגרתיים בלידה, כאלה שמשפיעים באופן ישיר על בריאות היולדת והיילוד. מתוך ניסיוני, אני יכול להעיד כי אין כמעט מקרה דומה למשנהו, והמורכבות של כל לידה דורשת זהירות וגישה מותאמת אישית. בין המצבים האלו, קיימים כאלה שנדירים יחסית – אך מחייבים היערכות מקסימלית של הצוותים והמשפחות, במיוחד כשהסיכון גדול מהרגיל.
מהי שליה נעוצה?
שליה נעוצה היא מצב רפואי שבו השליה נצמדת לדופן הרחם בצורה חזקה ובלתי תקינה, ואינה נפרדת בקלות לאחר הלידה. במקרים אלו השליה חודרת עמוק אל תוך דפנות הרחם, דבר שעלול לגרום לדימום חמור ולסיבוכים נוספים בלידה ובתקופת ההחלמה.
סוגים של שליה נעוצה
במהלך השנים ראיתי שליה נעוצה מתבטאת בדרגות שונות. קיימת שליה שנאחזת ברפיון יחסי, אך לעיתים מתקיימים מקרים בהם השליה חודרת לעומק הדופן של הרחם. ברפואה אנו מבחינים בין כמה סוגים:
- שליה אקרטה – דבוקה לדופן הרחם אך לא חודרת את שריר הרחם
- שליה אינקרטה – חודרת אל תוך שריר הרחם
- שליה פרקרטה – חודרת מעבר לשריר הרחם ואף אל מבנים סמוכים כמו שלפוחית השתן
ההבחנה בין הסוגים קריטית, שכן דרגת החדירה משפיעה מאד על בחירת הטיפול והערכת הסיכונים.
גורמי סיכון עיקריים
מתוך עבודתי בהכנת נשים ללידה, אני מזהה מספר גורמי סיכון מוכחים. אשפוזים קודמים בשל ניתוחים קיסריים או גרידות, צלקות קודמות ברחם, שליה נמוכה (פלאצנטה פריה) או טיפולים פריון – כולם מעלים סיכון להיווצרות שליה נעוצה. עוד עולה מהידע והמעקב כי עליה בגיל היולדת ועמידות הרחם פחותה מהווים גורמים תורמים.
- לידות קודמות בניתוח קיסרי
- היסטוריה של גרידות או ניתוחים ברחם
- שליה אחורית או נמוכה
- טיפולי פריון
- גיל מעל 35 שנים
הצטברות גורמי סיכון מגבירה את החשד ומחייבת מעקב צמוד ואבחון מדויק.
אבחנה מוקדמת והדמיה
ברפואה המודרנית, חשיבות האבחון המוקדם גדולה מתמיד. בעזרת אולטרסונוגרפיה מדויקת ניתן לאתר סימנים שמעידים על שליה נעוצה כבר בשליש השני של ההיריון. במקרים בהם תמונת האולטרסונוגרפיה אינה מספקת, ניתן להיעזר בבדיקת תהודה מגנטית (MRI) – כלי שאפשר לי ולצוותים לאשר חדירה של רקמת השליה לעומק הרחם ולתכנן את מהלך הלידה בהתאם.
האבחנה הנכונה משפרת משמעותית את הבטיחות של היולדת, ומקדמת קבלת החלטות יחד עם הצוות המיילדותי והכירורגי הרלוונטי.
סיבוכים אפשריים
במהלך טיפולי במקרים אלו, הסיכון המשמעותי ביותר היה ונותר דימום כבד בזמן הלידה או אחריה. לעיתים נדירות יש צורך בביצוע כריתת רחם להצלת חיי היולדת. לכן אנו נערכים מראש במקרים ידועים, מגייסים צוותים מנוסים ושומרים על מלאי דם תקין ומערכות החייאה מסודרות.
- דימום כבד במהלך הניתוח או אחריו
- פגיעה באיברים סמוכים
- צורך אפשרי בכריתת רחם
- השלכות נפשיות בשל התמודדות עם אירוע לידה טראומטי
הערכת סיכונים ובחירת הצוות המתאים מראש, מאפשרות צמצום הסיבוכים הצפויים באמצעות קבלת החלטות בזמן אמת.
אפשרויות טיפול וניהול הלידה
הגישה הטיפולית משתנה ממקרה למקרה. כאשר האבחנה מראש, נהוג להביא את האישה לניתוח קיסרי מתוכנן בבית חולים המיומן בטיפול בבעיה זו. במהלך הניתוח מבוצעת לעיתים כריתת רחם מלאה אם חדירת השליה מחבלת במבנה הרחם או מסכנת את בריאות היולדת.
במצבים מסוימים, נעשה ניסיון להוציא את השליה בצורה נשלטת, אך בשנים האחרונות הנטייה להותיר אותה במקומה ולהסיר את הרחם, על מנת למנוע דימום מסכן חיים. בחירת הגישה נקבעת על פי חומרת המצב, גודל הסיכון לדם והעדפת האישה.
| הגישה הניתוחית | הגישה השמרנית |
|---|---|
| כריתת רחם עם או בלי הוצאת השליה | השארת השליה ברחם למעקב וטיפול אנטיביוטי |
| מאפשרת שליטה על דימום חמור | מקטינה סיכון מיידי אך דורשת מעקב הדוק |
שינויים ועדכונים בהנחיות רפואיות
לאורך השנים נצבר ניסיון קליני רב שאִפשר לסטנדרט מערך טיפולי רב תחומי לסוגיה זו. כיום הדגש עובר להיערכות מקיפה מוקדמת הכוללת מיילדים, כירורגים, אינטנסיביסטים ותומכים נוספים. קיימות הנחיות ברורות, המעודכנות מידי שנה, שמטרתן למזער סיכון ולשפר את תוצאות הלידה לאם ולתינוק.
התייעצות בין צוותים ומתן מידע מפורט ליולדת תורמים לביטחון ולתחושת שליטה בתהליך – גם במצב רפואי מורכב ומבהיל שכזה.
היבט רגשי וחווייתי של נשים ומשפחות
במקרים בהם ליוויתי נשים ומשפחות הסובלות משליה נעוצה, חוויתי את עוצמת החרדה בלב המשפחות מחד, ואת חשיבות הליווי המקצועי, המענה הפסיכולוגי וההסבר המקיף מאידך. ניהול נכון של מידע, שיחה מקדימה והכנה רגשית, מקלים מאוד על ההתמודדות עם מצב בלתי צפוי זה.
ליווי על ידי צוות רב תחומי מסייע למשפחה לעבור את המשבר, ומאפשר חזרה לשגרה בריאותית ורגשית בצורה מיטבית.
שיקום ומעקב אחרי הלידה
לאחר לידה שבה זוהתה והתמודדה שליה נעוצה, יש מקום להקפיד על מעקב רפואי מסודר, וטיפול מותאם לנשים שחוו דימום מסיבי או כריתת רחם. בנוסף, בניית מערך תמיכה רגיש ומאפשר, כולל ייעוץ פסיכולוגי, נמצא כמשפר איכות חיים ושיקום רגשי וגופני.
לאורך השנים, קיבלתי עדויות לנחיצות טיפול המשכי – הן רפואי והן נפשי – לנשים ולמשפחות על מנת להתמודד עם החוויה, לשוב לבריאות תקינה ולתכנן את המשך חייהן בביטחון מרבי.