פסאודופקיה מה זה: עדשה מלאכותית בעין

במרפאות עיניים בישראל אני פוגש לא מעט אנשים שמקבלים בסיכום הבדיקה את המילה פסאודופקיה, ומתבלבלים. זה נשמע כמו מחלה, אבל בפועל מדובר בתיאור מצב בעין אחרי ניתוח קטרקט. ברוב המקרים זה סימן לכך שהקטרקט הוסר והושתלה עדשה תוך עינית, וכעת העין מתמקדת בעזרת עדשה מלאכותית.

מהי פסאודופקיה

פסאודופקיה היא מצב שבו העדשה הטבעית של העין הוחלפה בעדשה תוך עינית מלאכותית. ברשומה הרפואית זה מופיע כסטטוס של העין לאחר ניתוח קטרקט, ולא כאבחנה של מחלה פעילה. המילה עצמה מתארת עדשה מדומה, כלומר עדשה שאינה טבעית.

ברוב המקרים העדשה המלאכותית יושבת בתוך הקופסית, שהיא מעטפת דקה שהחזיקה את העדשה הטבעית. אני מסביר למטופלים שהקופסית דומה לשקית שקופה שמחזיקה את העדשה במרכז העין. המנתח מוציא את העדשה העכורה ומשאיר את הקופסית כדי לעגן את העדשה החדשה.

איך נוצרת פסאודופקיה בניתוח קטרקט

קטרקט הוא עכירות של העדשה הטבעית, שמפזרת אור וגורמת לראייה מטושטשת, סנוור ושינוי במספר. בניתוח קטרקט המנתח מפרק את העדשה העכורה ומוציא אותה דרך חתך קטן. לאחר מכן הוא משתיל עדשה תוך עינית שמחזירה לעין מיקוד נקי יותר.

בפועל, פסאודופקיה נוצרת ברגע שהעדשה המלאכותית נמצאת בעין במיקום קבוע. לרוב מדובר בניתוח אמבולטורי קצר יחסית, שמתבצע בהרדמה מקומית עם טשטוש קל. אחרי ההחלמה, העין נשארת פסאודופקית באופן קבוע, גם אם הראייה משתנה בהמשך.

מה מרגישים ומה רואים אחרי השתלת עדשה תוך עינית

אחרי הניתוח אנשים רבים מדווחים על שיפור חדות הראייה ועל צבעים בהירים יותר. חלק מרגישים בתחילה גוף זר קל, יובש או דמעת, בעיקר בגלל החתך והטיפות. בדרך כלל התלונות האלו נרגעות בהדרגה.

אני נותן דוגמה היפותטית שממחישה את ההבדל: אדם שנמנע מנהיגה בלילה בגלל סנוור מפנסים יכול לגלות שאחרי הסרת הקטרקט הסנוור קטן. עם זאת, לא כל סנוור נעלם, כי גם קרנית יבשה או בעיות רשתית יכולות להשפיע. לכן פסאודופקיה מתארת את העדשה, ולא את כל מערכת הראייה.

סוגי עדשות תוך עיניות והמשמעות של הבחירה

יש כמה משפחות של עדשות תוך עיניות, והבחירה משפיעה על איכות הראייה ועל התלות במשקפיים. עדשות מונופוקליות נותנות פוקוס חד לרוב לטווח אחד, בדרך כלל לרחוק, ואז נדרשים משקפי קריאה. זו הבחירה הנפוצה, פשוטה וחזויה.

עדשות טוריות מיועדות לתיקון אסטיגמציה, כלומר צילינדר. כשיש צילינדר משמעותי, עדשה טורית יכולה להפחית את הצורך במשקפיים לרחוק. אני רואה שהמטופלים מבינים את זה טוב כשמסבירים שהעדשה עושה חלק ממה שמשקפיים עם צילינדר עושים.

עדשות מולטיפוקליות או עדשות בטווח מורחב נועדו לתת טווח ראייה רחב יותר, ולפעמים להפחית תלות במשקפיים. יחד עם זאת, בחלק מהאנשים הן גורמות להילות או סנוור בלילה, במיוחד בתקופת הסתגלות. התאמה נכונה תלויה במבנה העין, באורח החיים ובציפיות.

מונחים שמופיעים יחד עם פסאודופקיה

ברשומות רפואיות אני רואה לעיתים ניסוחים כמו pseudophakia OD או OS. OD מתייחס לעין ימין ו OS לעין שמאל. לפעמים יופיע גם OU, שמשמעותו שתי העיניים.

מונח נפוץ נוסף הוא posterior capsular opacification, שמכונה בציבור קטרקט משני. זו לא חזרה של הקטרקט המקורי, אלא עכירות של הקופסית שנותרה מאחור, שיכולה להופיע חודשים או שנים אחרי הניתוח. כשהעכירות מפריעה לראייה, טיפול לייזר קצר מסוג YAG יכול לפתוח חלון שקוף בקופסית.

עוד מונח הוא pseudophakic bullous keratopathy, שמתאר מצב שבו הקרנית מתנפחת בגלל תפקוד ירוד של תאי האנדותל. זה מצב פחות שכיח, והוא מזכיר לנו שפסאודופקיה היא סטטוס שיכול להיות תקין מאוד, אבל לפעמים משתלב עם סיבוכים ספציפיים.

סיבוכים אפשריים אחרי ניתוח קטרקט בעין פסאודופקית

רוב האנשים עוברים ניתוח קטרקט ללא סיבוכים משמעותיים, אבל אני מעדיף שההבנה תהיה מציאותית. בשבועות הראשונים יכולים להופיע דלקת קלה, עלייה זמנית בלחץ התוך עיני או בצקת בקרנית. בדרך כלל טיפות נוגדות דלקת ואנטיביוטיות הן חלק משגרת ההחלמה.

סיבוך שמדאיג אנשים הוא תזוזה של העדשה התוך עינית. זה לא אירוע שכיח, אך הוא יכול להתרחש אם התמיכה של הקופסית חלשה או אם יש מחלות רקע מסוימות. התזוזה יכולה לגרום לטשטוש, ראייה כפולה בעין אחת או תחושת עיוות, ולעיתים נדרש תיקון כירורגי.

סיבוך נוסף הוא היפרדות רשתית, בעיקר אצל אנשים עם קוצר ראייה גבוה או גורמי סיכון נוספים. כאן אני נותן דוגמה היפותטית: אדם שמבחין פתאום בהבזקי אור, וילון שחור בצד שדה הראייה או עלייה חדה במספר נקודות שחורות, צריך הערכה דחופה. הקשר לפסאודופקיה הוא שזו תקופה שבה עוקבים יותר אחרי תסמינים חדשים.

איך פסאודופקיה משפיעה על משקפיים וראייה יומיומית

אחרי הניתוח רבים מגלים שהמספר במשקפיים משתנה. העדשה הטבעית שהפכה עכורה נוטה לשנות את המיקוד, ולכן הסרתה משנה את האופטיקה של העין. בדרך כלל מבצעים התאמת משקפיים סופית לאחר תקופת החלמה, כשמדידות הראייה מתייצבות.

פסאודופקיה גם משנה את יכולת האקומודציה, כלומר מיקוד מקרוב. העדשה הטבעית יודעת לשנות צורה ולהתאים את המיקוד, בעוד עדשה מונופוקלית לא עושה זאת. לכן הרבה אנשים מרגישים שהם רואים מצוין לרחוק, אבל צריכים עזרה לקריאה, אלא אם נבחרה עדשה שמיועדת להרחיב טווח.

בחיי היום יום אני שומע שאלות על מסכים ותאורה. עין אחרי ניתוח יכולה להיות רגישה יותר לסינוור בתחילה, ואז תאורה רכה ומסך עם ניגודיות טובה עוזרים. בהמשך רוב האנשים מסתגלים, במיוחד אם אין יובש עיני משמעותי.

מה רואים בבדיקות מעקב בעין פסאודופקית

בבדיקה במנורת סדק ניתן לראות את העדשה התוך עינית יושבת מאחורי הקשתית. הרופא בודק אם העדשה ממורכזת, אם הקופסית שקופה, ואם יש סימני דלקת. לעיתים מרחיבים אישונים כדי לבדוק את הרשתית והזגוגית, במיוחד אם יש תלונות חדשות.

במדידות לחץ תוך עיני עוקבים אחרי ערכים שיכולים לעלות זמנית לאחר הניתוח. בבדיקת קרנית אפשר לראות יובש או בצקת קלה. כשיש ירידה בראייה שלא מוסברת, בדיקת OCT של המקולה יכולה לזהות בצקת מקולרית, שהיא סיבוך אפשרי שניתן לטיפול.

למי יש פסאודופקיה ולמה זה רלוונטי לסיכום הרפואי

לרוב פסאודופקיה קיימת אצל אנשים שעברו ניתוח קטרקט, ולכן היא שכיחה יותר בגיל המבוגר. יחד עם זאת, היא יכולה להופיע גם אחרי ניתוחים אחרים שמחייבים החלפת עדשה, או אחרי טראומה שפגעה בעדשה הטבעית. בתיק הרפואי זה עוזר לרופא להבין מה מצב העדשה ומה צפוי בבדיקה.

הסטטוס הזה רלוונטי גם בבחירת טיפול עתידי. לדוגמה, כשמתכננים ניתוח רשתית או טיפול בלייזר, העדשה המלאכותית משנה מעט את הגישה ואת הסיכונים. בנוסף, כאשר יש תלונה כמו ירידה בראייה, הידיעה שהעין פסאודופקית מכוונת לחשוב על אפשרויות כמו קטרקט משני, יובש, מחלות רשתית או שינוי במספר.

שאלות נפוצות שאני שומע על פסאודופקיה

אנשים שואלים אם פסאודופקיה אומרת שהכול תקין. התשובה היא שזה אומר שהושתלה עדשה מלאכותית, אבל עדיין צריך להעריך את הקרנית, הלחץ והרשתית. זה כמו להגיד שהוחלף חלק במערכת, אבל עדיין בודקים את כל המערכת.

שאלה נוספת היא אם אפשר להרגיש את העדשה. בדרך כלל לא מרגישים אותה, כי היא נמצאת בתוך העין ואינה באה במגע עם העפעף. אם יש תחושת גוף זר, לרוב הסיבה היא יובש, תפר או דלקת שטחית, ולא העדשה עצמה.

עוד שאלה היא אם העדשה מחזיקה לכל החיים. העדשות המודרניות מיועדות להישאר קבועות, והן אינן מתקלקלות במובן הרגיל. לעיתים נדירות צריך להחליף או לייצב עדשה בגלל מיקום, תמיכה או גורמים אחרים בעין.