שטף דם בעין ללא מכה: סיבות, בדיקות וטיפול

שטף דם בעין ללא מכה נראה דרמטי, כי הלבן של העין נצבע באדום בוהק, ולעיתים הכתם מתפשט במשך שעות. מניסיוני הקליני, רוב המקרים הם שטף דם תת לחמיתי, כלומר דימום שטחי מתחת לקרום השקוף שמכסה את לובן העין. למרות המראה המבהיל, בדרך כלל אין פגיעה בראייה והמצב חולף לבד, אבל יש מצבים שבהם כדאי לברר למה זה קרה.

מהו שטף דם בעין ללא מכה

ברוב המקרים מדובר בדימום תת לחמיתי. כלי דם קטנים מתחת ללחמית נקרעים, והדם נלכד בין הלחמית ללובן העין, כך שנוצר כתם אדום חד וברור. הכתם יכול להיות קטן כמו נקודה או גדול ולכסות חלק נרחב מהעין, והוא לרוב לא כואב.

המאפיין שמבדיל את המצב הזה מדלקת הוא גבולות חדים והיעדר הפרשה. אנשים רבים מתארים תחושת גוף זר קלה או יובש, אבל לא כאב עמוק. מניסיוני, כאשר הראייה תקינה ואין רגישות חריגה לאור, הסיכוי שמדובר במצב שטחי ושפיר גבוה.

איך זה נראה ומה מרגישים

הסימן הבולט הוא כתם אדום על לובן העין, לעיתים בצד אחד בלבד. הכתם יכול לשנות צבע עם הזמן, מאדום בוהק לחום או צהבהב, בדומה לשטף דם בעור. לרוב אין ירידה בראייה, ואין נקודות שחורות חדשות בשדה הראייה.

חלק מהאנשים מגלים את זה במקרה במראה או כשמישהו מעיר להם. אחרים שמים לב אחרי שיעול, הקאה, מאמץ בשירותים או פעילות גופנית. במקרים רבים אין אירוע ברור, וזה אחד הגורמים לחרדה, כי אין מכה שמסבירה את הדימום.

למה מופיע שטף דם בעין בלי מכה

הסיבה הישירה היא קרע של כלי דם זעיר. הקרע יכול לקרות כשהלחץ בכלי הדם עולה בפתאומיות, למשל בזמן שיעול חזק, התעטשות, הקאה או מאמץ. לעיתים גם שפשוף עיניים או שימוש בעדשות מגע יכולים לגרום לפגיעה עדינה בלחמית.

מניסיוני, יש גם גורמי רקע שמעלים סיכון לדימום, גם בלי אירוע חד. לחץ דם גבוה שאינו מאוזן, סוכרת שפוגעת בכלי דם קטנים, והפרעות בקרישת דם יכולים להפוך כלי דם לשבירים יותר. גם תרופות שמדכאות קרישה יכולות להקל על הופעת הדימום.

תרופות ומצבים רפואיים שמגבירים נטייה לדימום

מדללי דם ונוגדי טסיות יכולים להעלות סיכון לשטפי דם שטחיים, כולל בעין. מניסיוני, אנשים שמקבלים טיפול קבוע כמו אספירין, קלופידוגרל או נוגדי קרישה שונים, מדווחים יותר על דימומים קטנים בעור ובאף, ולעיתים גם על שטף דם בעין. לפעמים מדובר בתופעת לוואי צפויה ולא מסוכנת, ולפעמים זה סימן לשינוי באיזון הטיפול.

גם מחלות כבד, מחלות כליה מתקדמות, אנמיה מסוימת או ירידה בטסיות דם יכולים להשפיע על קרישה. דוגמה היפותטית: אדם שמגלה שטף דם בעין לצד הופעת חבורות חדשות בידיים יכול להזדקק לבירור של ספירת דם ומנגנוני קרישה. לעומת זאת, אדם בריא עם כתם בודד בעין וללא ממצאים נוספים בדרך כלל יזדקק בעיקר למעקב.

מתי שטף דם בעין הוא סימן למשהו אחר

האתגר המרכזי הוא להבדיל בין שטף דם תת לחמיתי לבין מצבים אחרים שגורמים לעין אדומה. דלקת לחמית תגרום לרוב גם לגרד, הפרשה ותחושת חול בעין בשתי העיניים. דלקת בקרנית או באובאה עלולה לגרום לכאב משמעותי, רגישות לאור וירידה בראייה, וזה כבר סיפור אחר.

יש גם דימום בתוך העין, למשל בלשכה הקדמית לאחר חבלה, או דימום בזגוגית שמופיע עם נקודות שחורות, הבזקי אור או ירידה פתאומית בראייה. במצבים כאלה האדמומיות לא תמיד יושבת רק על לובן העין, ולעיתים אין כתם חד אלא טשטוש ראייה. מניסיוני, הופעת תסמינים ראייתיים היא מה שמכוון הכי מהר לבדיקה דחופה.

סימנים שמכוונים לבדיקה מהירה

כאב עז בעין, ירידה בראייה, רגישות משמעותית לאור או תחושת לחץ עמוק בעין מחייבים בירור. גם הופעה אחרי טראומה, אפילו קלה, משנה את התמונה כי חבלה יכולה לגרום לפגיעה עמוקה יותר. הופעה חוזרת בתדירות גבוהה, או כתמים שמופיעים בשתי העיניים לסירוגין, מצדיקים חשיבה על גורם מערכתי.

מניסיוני, גם תסמינים כלליים כמו כאבי ראש חריגים, דימום מהאף שאינו רגיל, דם בשתן או הופעת נקודות סגולות בעור יכולים להצביע על בעיית קרישה או לחץ דם לא מאוזן. דוגמה היפותטית: אדם שמדד בבית לחץ דם גבוה מאוד באותו יום שבו הופיע השטף, עשוי לגלות שהאיזון הלחצי הוא הגורם המרכזי.

אילו בדיקות נהוג לשקול

במקרה טיפוסי ובודד, הרופא יסתפק באנמנזה ממוקדת ובבדיקת עיניים בסיסית, כולל בדיקה במנורת סדק, כדי לוודא שאין פגיעה בקרנית או גוף זר. לעיתים יימדד לחץ תוך עיני, בעיקר אם יש כאב או תלונה על ראייה מטושטשת. אם אין סימני אזהרה, אין תמיד צורך בבדיקות דם.

כאשר השטף חוזר, גדול מאוד, או מלווה בדימומים נוספים, נהוג לשקול מדידת לחץ דם ובדיקות כמו ספירת דם ותפקודי קרישה. מניסיוני, הבירור נבנה לפי הסיפור האישי: תרופות, מחלות רקע, דימומים בעבר, ושינויים חדשים באורח החיים או בטיפול.

כמה זמן זה נמשך ומה קורה בדרך כלל

שטף דם תת לחמיתי נספג לבד, לרוב תוך שבוע עד שלושה שבועות. ככל שהכתם גדול יותר, כך זמן הספיגה ארוך יותר. הצבע משתנה בהדרגה, והעין חוזרת ללובן רגיל ללא צלקת.

מניסיוני, אנשים נלחצים כשהכתם נראה גדול יותר ביום הראשון או השני. זה יכול לקרות כי הדם מתפזר מתחת ללחמית לפני שהוא מתחיל להיספג. אם הראייה נשארת תקינה ואין כאב חדש, השינוי בגודל לא בהכרח מעיד על החמרה.

מה עושים בבית ומה נמנעים לעשות

טיפול ביתי בדרך כלל מתמקד בנוחות. דמעות מלאכותיות יכולות להקל על תחושת יובש או גירוי. קומפרס קר בשעות הראשונות יכול להקל על אי נוחות, אם קיימת, אבל הוא לא תמיד משנה את משך הספיגה.

אני נוטה להמליץ להימנע משפשוף העין, כי זה עלול להחמיר גירוי ולפגוע בכלי דם נוספים. אם יש עצירות, שיעול חזק או הקאות, טיפול בגורם שמעלה לחץ באופן חוזר יכול להפחית סיכון להישנות. דוגמה היפותטית: אדם עם אלרגיה עונתית ושפשוף תכוף עשוי לשפר את המצב אחרי איזון הגרד והיובש.

האם צריך טיפות אנטיביוטיקה או סטרואידים

בשטף דם תת לחמיתי נקי, ללא סימני דלקת או זיהום, לרוב אין צורך באנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה מיועדת למצבים של זיהום חיידקי עם הפרשה, ולא לדם כלוא מתחת ללחמית. גם סטרואידים לא ניתנים באופן שגרתי, כי הם לא מאיצים ספיגה של דימום שטחי ועלולים להעלות לחץ תוך עיני אצל חלק מהאנשים.

מניסיוני, השימוש בטיפות נעשה לפי ממצאי בדיקה ולא לפי צבע העין בלבד. אנשים רבים מקבלים הקלה משמעותית מדמעות מלאכותיות בלבד, בעיקר אם יש יובש נלווה או חשיפה ממושכת למסכים.

מניעה והפחתת סיכון להישנות

לא תמיד אפשר למנוע, אבל אפשר להפחית גורמי סיכון. איזון לחץ דם, איזון סוכרת, והקפדה על מעקב מסודר כשנוטלים תרופות שמדכאות קרישה יכולים לצמצם אירועים חוזרים. גם טיפול ביובש עיניים והפחתת שפשוף מפחיתים גירוי וכלי דם שבירים.

מניסיוני, אנשים שמנהלים יומן קצר של אירועים מגלים דפוס. למשל, השטף מופיע אחרי אימון כוח עצים, אחרי לילה עם שיעול, או בתקופה של עבודה מול מסכים ללא הפסקות. זיהוי הדפוס מאפשר התנהלות מותאמת, כמו שינוי עומס, הפסקות יזומות או טיפול בשיעול כרוני.

הבדל בין שטף דם תת לחמיתי לעין אדומה מדלקת

שטף דם תת לחמיתי נותן כתם אדום חד עם לובן סביבו, לרוב ללא גרד משמעותי וללא הפרשה. דלקת לחמית גורמת לעין אדומה מפושטת יותר, עם תחושת חול, דמעות או הפרשה, ולעיתים הדבקה בין שתי העיניים. אלרגיה גורמת לגרד בולט ולעיתים נפיחות בעפעפיים.

דוגמה היפותטית: אדם שמתעורר עם כתם אדום חד בעין אחת וללא הפרשה יראה תמונה קלאסית של שטף דם. לעומת זאת, אדם שמתעורר עם שתי עיניים אדומות, דביקות וצריבה יכוון יותר לדלקת ויזדקק להערכה שונה.