וגינוזיס חיידקי – גורמים, אבחון ודרכי טיפול

אחת התופעות השכיחות שאני נתקל בהן בעבודתי עם נשים בגיל הפוריות היא שינויים במאזן החיידקי של הנרתיק. לעיתים התסמינים עדינים, ולעיתים הם גורמים לדאגה של ממש — בעיקר בגלל חוסר ידע או בלבול בין מצבים שונים. חשוב לי להדגיש שתופעה זו אמ zwar שכיחה, אך כשהיא מופיעה בצורה חוזרת או מלווה בתסמינים מתמשכים, רצוי להבין מה הסיבה לכך ואיך לטפל בה בצורה נכונה.

מה גורם להופעה של וגינוזיס חיידקי?

המנגנון המרכזי שמביא להתפתחות וגינוזיס חיידקי הוא ירידה בכמות החיידקים הטובים (ובעיקר לקטובצילים) שמאזנים את הסביבה החומצית של הנרתיק. כאשר יש שיבוש במאזן הזה, מתרבים חיידקים אחרים — לרוב מסוגים אנאירוביים — שיכולים לעורר תסמינים לא נעימים. מניסיוני, זה יכול להתרחש בעקבות שינויים הורמונליים, שימוש באנטיביוטיקה, שטיפות נרתיק תכופות מדי, שימוש בקוטלי זרע, החלפת בני זוג בתדירות גבוהה וכמובן גם פגיעות במערכת החיסון.

מהם הסימנים שיכולים להצביע על בעיה?

הדבר הבולט ביותר שנשים מתארות הוא שינוי בריח הנרתיק — ריח חזק ולא נעים, לעיתים דמוי ריח של דגים. בנוסף, מופיעות לעיתים הפרשות באופי שונה — לרוב אפורות-לבנבנות, במרקם אחיד וללא תחושת גירוד חזקה (מה שמסייע להבדיל בין וגינוזיס חיידקי לדלקת פטרייתית). חלק מהנשים אינן חשות כלל בתסמינים, וזהו ממצא המתגלה רק בבדיקה תקופתית. מניסיוני האישי, רבות מהפונות לרופא עם החשד הראשון לריח חריג מקבלות אבחנה מהירה לאחר בדיקת הפרשות פשוטה במרפאה.

איך מתבצעת האבחנה?

האבחנה נשענת על שילוב של תסמינים קליניים ובדיקות פשוטות. אחת הדרכים הנפוצות היא בדיקת pH של הנרתיק, כאשר רמת חומציות גבוהה מהרצוי (pH מעל 4.5) מחזקת את החשד. ניתן גם לבצע בדיקה במיקרוסקופ של משטח נרתיקי לאיתור תאים מיוחדים שנקראים "clue cells". בדרך כלל, אין צורך בבדיקות מתקדמות, אלא אם מדובר במצב עמיד או חוזר. כאשר יש ספק, תרבית חיידקים עשויה לעזור לשלול זיהומים אחרים או לזהות חיידקים ספציפיים שדורשים טיפול ממוקד.

מה ההבדל בין וגינוזיס חיידקי לזיהום פטרייתי?

זו שאלה שאני נשאל לעיתים קרובות — וזוהי נקודה מאוד חשובה. בשני המצבים קיימות הפרשות, אך לאותה אישה, ההרגשה שונה לגמרי. בפטריה התלונה המרכזית היא תחושת גרד, שריפה ולעיתים נפיחות. ההפרשות לרוב גושיות, לבנות, ומזכירות גבינה. לעומת זאת, בוגינוזיס התסמין הבולט הוא ריח חריף, עם פחות תחושת אי-נוחות פיזית. ההבדלה המדויקת נעשית כמובן בבדיקה, משום שטיפול שגוי עלול להחמיר את המצב או לא לפתור אותו כלל.

מתי צריך לפנות לרופא?

כמעט תמיד כדאי להתייעץ כשמתגלה שינוי ניכר בריח, צבע או כמות ההפרשות מהנרתיק. גם אם זה לא מלווה בכאבים — עדיין מדובר באיתות לשינוי פנימי שמצריך התייחסות. אם זו הפעם הראשונה שאתן חוות תסמינים כאלה — חשוב לא לבצע טיפול עצמאי ללא הנחייה רפואית. כאשר המצב חוזר פעמים רבות, ייתכן שהטיפול צריך להיות משולב או ממושך יותר, ולכן יש לערב איש מקצוע גם במקרה כזה.

כיצד מטפלים בוגינוזיס חיידקי?

הטיפול הרווח כולל אנטיביוטיקה הפועלת במיוחד נגד חיידקים אנאירוביים, הניתנת דרך הפה או כנרות נרתיקיים. התרופות הנפוצות הן מטרונידזול או קלינדמיצין. מניסיוני, רבות מהנשים מרגישות הקלה כבר בתוך יומיים מהתחלת הטיפול, אך מאוד חשוב להשלימו במלואו. לעיתים קרובות נשאלת השאלה האם כדאי לטפל גם בבן הזוג — ובמרבית המקרים התשובה היא שלא, משום שבוגינוזיס חיידקי אינו מחלה המועברת במגע מיני קלאסי, אך ייתכנו יוצאים מן הכלל, בעיקר במצבים חוזרים.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון להישנות?

שמירה על סביבה וגינלית תקינה היא המפתח, אבל במציאות זה לא תמיד פשוט. ההמלצה הבסיסית שאני נותן לנשים הסובלות מהישנויות תכופות היא להימנע משטיפות פנימיות, לא להשתמש בפרפיום באזור הנרתיק ולהמעיט בשימוש בקוטלי זרע. בנוסף, קיימות עדויות ראשוניות שתוספת של פרוביוטיקה מסוימת (למשל דרך כדורים אוראליים או נרות) עשויה לעזור בשמירה על האיזון הטבעי, אך זה לא מהווה תחליף לטיפול רפואי במידה והוגינוזיס מופיע בפועל.

האם יש לכך השפעה על הריון ובריאות כללית?

אצל נשים בהריון, וגינוזיס חיידקי עשוי להיות קשור לעלייה בסיכון ללידה מוקדמת או סיבוכים זיהומיים אחרים. לכן, כאשר מאובחנת התופעה אצל אישה בתחילת הריון או לפני טיפולי פוריות, יש חשיבות למתן טיפול בהתאם להנחיות העדכניות. גם אצל נשים שאינן בהריון, מצב כרוני שלא מטופל עלול להביא לפגיעות חוזרות ברקמות, ולהקל על חדירה של פתוגנים אחרים. לכן מדובר במצב ששווה להתייחס אליו ברצינות, גם אם אינו גורם באופן מיידי לחוסר נוחות.

מה כדאי לזכור?

• לא כל הפרשה חריגה מעידה על זיהום – אך שינויים פתאומיים בריח, צבע או תחושה מצריכים בדיקה.
• וגינוזיס חיידקי אומנם נפוץ אך ניתן לטיפול ביעילות גבוהה.
• חשוב להבחין בין סוגי זיהומים שונים על מנת להימנע מטיפול שגוי.
• הקפדה על הרגלי היגיינה נכונים תעזור להפחית הישנויות.
• במקרים של הישנויות רבות, יש מקום לבדוק פתרונות טיפוליים נוספים.

המפתח הוא הכרה בגוף שלכן, התייעצות בזמן הנכון והימנעות מפעולות שעלולות לפגוע באיזון העדין של הסביבה הנרתיקית. זהו נושא שאמנם אינו מדובר תמיד, אך חשוב יותר ממה שנהוג לחשוב.