BRCA1 ו-BRCA2 – השלכות רפואיות ואבחון גנטי

לא מעט אנשים פוגשים במונחים הללו בפעם הראשונה כשאחד מקרובי המשפחה מקבל אבחנה הקשורה לסרטן השד או סרטן השחלות. מתוך ניסיוני במערכת הבריאות, אני יודע עד כמה המידע בתחום מורכב ולעיתים אף מבלבל. חשוב להבין שהמשמעות של BRCA1 ו-BRCA2 חורגת מהתהליך הקליני בלבד. מדובר בגנים שמשפיעים על תכנון משפחה, אורח חיים ולעיתים אף על הבחירות הניתוחיות והטיפוליות של מטופלים.

הבדלים בין BRCA1 ל-BRCA2

למרות הדמיון ביניהם, BRCA1 ו-BRCA2 הם גנים שונים, וכאשר מוצאים בהם מוטציה, ההשלכות הרפואיות עשויות להיות שונות. מוטציה ב-BRCA1 מקושרת יותר עם סרטן שד בשלב צעיר וסיכון גבוה יותר לסרטן שחלות, בעוד שמוטציה ב-BRCA2 יכולה להעלות סיכון לסרטן שד אצל גברים ולסוגים נוספים של סרטן, כמו סרטן הלבלב ופרוסטטה.

בנוסף, סוגי הסרטן הנגרמים ממוטציה ב-BRCA1 נוטים להיות מהירים ואגרסיביים יותר בהשוואה לאלו הקשורים ל-BRCA2. עובדה זו לעיתים משפיעה גם על ההחלטות הטיפוליות של הרופאים.

הסיכון למחלות כתוצאה מהמוטציות

לפי מחקרים עדכניים, אישה הנושאת מוטציה ב-BRCA1 עלולה להגיע לסיכון מצטבר של עד 72% לחלות בסרטן שד עד גיל 80, בעוד שסיכון לסרטן שחלות נע סביב 40%-44%. לעומתה, נשאיות של BRCA2 נושאות סיכון של כ-69% לסרטן שד וכ-17%-20% לסרטן שחלות.

אצל גברים, נשאים של BRCA2 נחשבים לבעלי סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן השד הגברי, אמנם נדיר, אך קיים. בנוסף, קיים קשר מסוים בין BRCA2 לבין סרטן הפרוסטטה בגיל צעיר ובמקרים אגרסיביים יחסית.

למי מומלץ להיבדק?

במהלך השנים השתנו ההנחיות והורחבו קבוצות האוכלוסייה שעליהן מומלץ לבצע בדיקות גנטיות. נכון להיום, ההמלצה לאבחון גנטי קיימת בקרב אוכלוסיות בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן שד, שחלות, לבלב או פרוסטטה שהתרחשו בגיל צעיר, במיוחד אם מדובר במקרים חוזרים במשפחה.

גם א/נשים ממוצא אשכנזי ממוזער במיוחד נחשבים לאוכלוסייה בסיכון מוגבר, עקב שכיחות גבוהה יותר של המוטציות בקרב יהודים ממוצא זה. חשוב לציין כי כיום ישנה מגמה להרחיב את ההמלצות לבדיקה גם לאנשים ללא רקע משפחתי מובהק, בעקבות עלייה בזיהוי של נשאות בקרב אוכלוסייה רחבה יותר.

בדיקה גנטית – מה כולל התהליך?

הבדיקה הגנטית עצמה מתבצעת לרוב בבדיקת דם פשוטה, אך מעבר לבדיקת המעבדה, תהליך האבחון כולל ייעוץ גנטי לפני ואחרי הבדיקה. מטרת הייעוץ היא להסביר את המשמעות של התוצאה, בין אם נמצאה מוטציה ובין אם לא.

• אם נמצאה מוטציה: יידונו דרכי טיפול, מניעה, ומעקב עתידי בהתאם לסיכון.
• אם לא נמצא שינוי: יש לבחון האם נדרש בירור נוסף לפי הסיפור המשפחתי.

לעיתים קרובות המטופלים חווים מתח וחרדה סביב הבדיקה, לכן חשוב שליווי מקצועי יינתן על ידי צוות רפואי מיומן.

מה עושים אם נמצאה מוטציה?

זיהוי של מוטציה בגני BRCA פותח אפשרויות לנקיטת צעדי מניעה או גילוי מוקדם. אפשרות אחת היא מעקב קפדני הכולל בדיקות תקופתיות כמו MRI שד, אולטרסונוגרפיה ובדיקות דם.

לצד המעקב, קיימות אפשרויות טיפול מניעתי ניתוחי – כגון ניתוח לכריתת שדיים מניעתית או הסרת שחלות וחצוצרות לפני גיל הסיכון המוגבר. כל אחת מהאפשרויות הללו נבחנת באופן אינדיבידואלי, בהתאם לגיל, רקע רפואי והעדפות אישיות.

השלכות על בני משפחה

כאשר מאובחנת מוטציה בגני BRCA אצל אדם אחד, ההשלכות חורגות ממנו בלבד. בשל העובדה שמדובר במוטציה תורשתית, כדאי לשקול יידוע וייעוץ גנטי עבור קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שלכל אחד מהם סיכוי של כ-50% גם להיות נשא/ית.

לרוב, ייעוץ גנטי משפחתי מתבצע בליווי צוות מקצועי כדי להנגיש את המשמעויות ולהציע דרכי התמודדות מותאמות לכל אחד ואחת מהקרובים שנמצאים בסיכון.

שינויים עדכניים בהנחיות הרפואיות

בעשור האחרון ישנה מגמה ברפואה לעבור מרפואה תגובתית (טיפול במחלה כשהיא מתפתחת) לרפואה מונעת – זיהוי אוכלוסיות בסיכון גבוה עוד לפני הופעת סימנים. בהתאם לכך, בדיקות גנטיות ובכללן BRCA הפכו לנפוצות יותר ונתפסות ככלי חשוב בגילוי מוקדם ובמניעת סרטן.

גם ההתפתחויות בתחום התרופות משתנות תדיר – היום קיימות תרופות ייחודיות שתוקפות גידולים שמקורם במוטציה בגני BRCA, כמו מעכבי PARP, בהם משתמשים במקרים מסוימים של סרטן שד, שחלות ולבלב.

מחשבות לסיום

ההתמודדות עם מידע גנטי אינה פשוטה. לצד ההתקדמות המדעית המרשימה, חשוב לזכור שכל אדם הוא יחיד ומורכב. ההחלטות שמתקבלות בעקבות תוצאות בדיקה גנטית חייבות להיעשות בליווי אישי, שקול ומכבד. החיים אינם סטטיסטיים בלבד – ויש מקום גם לתחושות, לחששות ולרצונות האישיים בכל תהליך קבלת ההחלטות.