שסתומי הלב: תפקיד, מחלות וטיפולים

שסתומי הלב הם כמו דלתות חד-כיווניות שמכוונות את זרימת הדם בתוך הלב ומחוצה לו. כששסתום נפתח ונסגר בזמן, הדם מתקדם קדימה ביעילות והלב עובד בפחות מאמץ. כששסתום דולף או צר, הגוף מרגיש את זה דרך עייפות, קוצר נשימה, או ירידה בכושר.

מהם שסתומי הלב ואיפה הם נמצאים

בלב יש ארבעה שסתומים, וכל אחד מהם יושב בין מדורים וכלי דם עיקריים. השסתום המיטרלי יושב בין העלייה השמאלית לחדר השמאלי. השסתום הטריקוספידלי יושב בין העלייה הימנית לחדר הימני.

השסתום האאורטלי יושב בין החדר השמאלי לאבי העורקים. השסתום הפולמונרי יושב בין החדר הימני לעורק הריאה. כל שסתום בנוי מעלים דקים וחזקים שנצמדים זה לזה בזמן סגירה ונפתחים כמו וילון בזמן זרימה.

איך שסתום תקין מפחית עומס מהלב

בכל פעימה הלב מייצר הפרשי לחץ שמניעים דם קדימה. שסתום תקין נפתח כשיש לחץ “נכון” בכיוון הנכון, והוא נסגר כשהלחץ מתהפך. כך השסתום מונע חזרת דם לאחור ושומר על תפוקת לב יעילה.

כשאני מסביר את זה למטופלים, אני משתמש בדוגמה של משאבה עם שסתום אל-חזור. המשאבה יכולה לעבוד מהר יותר או לאט יותר, אבל בלי שסתום תקין היא מאבדת אנרגיה כי חלק מהזרימה חוזר אחורה.

אילו בעיות שכיחות מופיעות בשסתומים

שתי הקבוצות המרכזיות הן היצרות והדלפה. היצרות משמעותה פתח קטן מדי, ולכן הלב חייב להפעיל לחץ גבוה כדי לדחוף דם דרך השסתום. הדלפה משמעותה סגירה לא מלאה, ולכן חלק מהדם חוזר אחורה בזמן כל פעימה.

יש גם מצבים מורכבים שבהם קיימת גם היצרות וגם דליפה באותו שסתום. לפעמים הבעיה מתפתחת לאט לאורך שנים, ולפעמים היא מופיעה מהר יותר אחרי דלקת, זיהום, או אירוע לבבי.

היצרות אאורטלית: דוגמה למחלה מתקדמת עם סימנים ברורים

היצרות של השסתום האאורטלי היא מצב שכיח בגיל המבוגר. הסתיידות גורמת לעלים להתקשח, ואז השסתום נפתח פחות. החדר השמאלי מתמודד עם עומס לחץ, והוא מתעבה כדי לשמור על זרימה.

תסמינים אופייניים כוללים קוצר נשימה במאמץ, כאב או לחץ בחזה, וסחרחורת או עילפון במאמץ. בדוגמה היפותטית, אדם בן 78 מספר שהוא התחיל לעצור בעלייה במדרגות, למרות שבעבר הלך בקלות. התמונה הזו מכוונת אותנו לבדיקה מכוונת של השסתום האאורטלי.

דליפה מיטרלית: עומס נפח והגדלת העלייה השמאלית

דליפה של השסתום המיטרלי גורמת לזרימת דם אחורה מהחדר השמאלי אל העלייה השמאלית בזמן התכווצות. כך הלב נדרש להזיז יותר דם בכל פעימה כדי לספק אותו נפח קדימה. לאורך זמן העלייה השמאלית יכולה להתרחב, ולעיתים מופיעות הפרעות קצב כמו פרפור עליות.

דליפה מיטרלית יכולה להופיע בגלל צניחת עלים, הסתיידות טבעת השסתום, הרחבת החדר השמאלי, או אחרי פגיעה בשריר לב. בחלק מהאנשים הדליפה שקטה שנים ומתגלה בבדיקת אקו שגרתית. אצל אחרים היא מתבטאת בעייפות, קוצר נשימה, או נפיחות ברגליים.

מחלות שסתום טריקוספידלי ופולמונרי: פחות מדובר, לא פחות חשוב

שסתום טריקוספידלי דולף לעיתים קרובות בגלל הרחבת החדר הימני או עלייה בלחץ בעורקי הריאה. במצב כזה הלב הימני מתקשה להחזיר דם מהגוף לריאות. אנשים יכולים להרגיש כבדות בבטן, נפיחות ברגליים, או מלאות בצוואר בגלל גודש ורידי.

השסתום הפולמונרי מושפע יותר במצבים מולדים או אחרי ניתוחים בילדות. גם כאן מנגנון הבעיה דומה: היצרות מגבירה עומס לחץ, והדלפה מגבירה עומס נפח. כדי להבין את ההשפעה הכוללת, אנחנו תמיד מסתכלים על שני הצדדים של הלב ועל לחץ בריאות.

למה מופיעים אוושות בלב ומה הן אומרות

אוושה היא רעש של זרימת דם מערבולתית. שסתום צר יוצר זרימה מהירה ורועשת דרך פתח קטן. שסתום דולף יוצר זרימה אחורה דרך פתח לא תקין, וגם היא נשמעת בסטטוסקופ.

אוושה לא תמיד מעידה על מחלה משמעותית, במיוחד אצל צעירים רזים או במצבי חום ואנמיה. מצד שני, אוושה חדשה אצל מבוגר עם תסמינים יכולה להיות רמז חשוב למחלה שסתומית. לכן המשך הבירור נקבע לפי ההקשר הקליני ולא לפי הצליל בלבד.

איך מאבחנים מחלת שסתום בצורה מדויקת

הבדיקה המרכזית היא אקו לב, אולטרסאונד שמציג את מבנה השסתומים ואת כיוון הזרימה. אקו מודד גם שטחי פתיחה, מפל לחצים, וחומרת דליפה. זה הכלי שמאפשר לנו לעקוב לאורך זמן ולהחליט מתי נדרש שינוי טיפול.

לעיתים מוסיפים אקו דרך הוושט כדי לקבל תמונה חדה יותר, במיוחד לפני תיקון או החלפה. במצבים מסוימים מבצעים CT להערכת הסתיידות ותכנון פרוצדורה כמו TAVI. מבחן מאמץ, הולטר, ובדיקות דם משלימים את התמונה לפי צורך ותסמינים.

איך מחלת שסתום משפיעה על היום-יום

כששסתום חולה, הגוף מקבל פחות דם יעיל במאמץ. אנשים מתארים ירידה בסבולת, עצירות תכופות בזמן הליכה, או התעייפות מוקדמת. חלק מרגישים דופק לא סדיר, במיוחד כשיש הרחבה של עליות או לחץ מוגבר בריאות.

במצבים מתקדמים יכולים להופיע קוצר נשימה בשכיבה, התעוררויות בלילה, או נפיחות ברגליים. בדוגמה היפותטית, אישה בת 64 מספרת שהיא התחילה לישון עם שתי כריות כי נשימה בשכיבה קשה לה יותר. זה תיאור שגורם לנו לחפש סימנים לעומס על הלב ולבדוק שסתומים.

עקרונות טיפול: מעקב, תרופות, ותיקון או החלפה

הטיפול נקבע לפי סוג השסתום, חומרת הבעיה, התסמינים, והשפעת המחלה על חדרי הלב. במקרים קלים עד בינוניים, מעקב תקופתי באקו יכול להספיק. המעקב מתמקד בקצב ההתקדמות ובשאלה מתי מתפתחים סימני עומס או ירידה בתפקוד.

תרופות לא “מתקנות” שסתום, אבל הן יכולות להפחית גודש ולשפר תסמינים, למשל באמצעות משתנים במצבי אי ספיקת לב. כשיש פרפור עליות או סיכון לקרישי דם, שוקלים טיפול נוגד קרישה לפי פרמטרים קליניים. כשיש היצרות או דליפה משמעותית עם השפעה על הלב, תיקון או החלפה הופכים לכלי המרכזי.

תיקון שסתום מול החלפת שסתום: איך חושבים על זה

תיקון שסתום שואף לשמר את השסתום הטבעי, במיוחד במסתם מיטרלי עם צניחה. לעיתים ניתן לבצע תיקון בניתוח או באמצעות צנתור במטופלים מתאימים. היתרון הוא שמירה טובה על מכניקת הלב והפחתת הצורך בטיפול נוגד קרישה לטווח ארוך במקרים מסוימים.

החלפה מתאימה כאשר השסתום פגוע בצורה שאינה ניתנת לתיקון אמין. יש שסתומים ביולוגיים שמקורם ברקמה ושסתומים מכניים מחומרים עמידים מאוד. לכל סוג יש יתרונות וחסרונות שקשורים לעמידות לאורך שנים ולצורך בנוגדי קרישה.

TAVI והחלפות בצנתור: למה זה שינה את תחום השסתומים

בהיצרות אאורטלית משמעותית, החלפה בצנתור הפכה אפשרות חשובה בחלק גדול מהמטופלים. בפרוצדורה זו משתילים שסתום חדש דרך כלי דם, לרוב דרך המפשעה, וממקמים אותו בתוך השסתום הישן. השיטה מקצרת אשפוז ומקלה על החלמה אצל מתאימים.

בחירה בין ניתוח פתוח לצנתור נשענת על גיל, מחלות רקע, אנטומיה של השסתום והאאורטה, וסיכון ניתוחי. צוות “לב-שסתומים” רב תחומי מרכז החלטה, כי נדרש איזון בין בטיחות לטווח קצר לבין תוצאות לטווח ארוך.

אנדוקרדיטיס: זיהום שמסכן שסתומים

אנדוקרדיטיס היא דלקת זיהומית של פנים הלב והשסתומים. חיידקים יכולים להיצמד לעלים וליצור צמחיות שמפריעות לסגירה או גורמות להרס רקמה. התסמינים יכולים לכלול חום ממושך, צמרמורות, חולשה, ולעיתים החמרה מהירה בקוצר נשימה.

החשד עולה במיוחד אצל אנשים עם שסתום מלאכותי, מומי לב מסוימים, או שימוש ממושך בצנתרים. האבחון משלב תרביות דם, אקו לב, והערכה קלינית. הטיפול כולל אנטיביוטיקה ממושכת ולעיתים התערבות בשסתום אם יש כשל משמעותי או סיבוכים.

מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על שסתומים לאורך שנים

גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת, ועישון משפיעים על כלי הדם ועל עומס הלב, ולכן הם קשורים גם להחמרת מחלות לב כלליות שמלוות לעיתים בעומס על שסתומים. פעילות גופנית מותאמת, איזון לחץ דם, ושמירה על משקל תומכים בתפקוד לבבי לאורך זמן. כשיש תסמינים חדשים, זיהוי מוקדם מאפשר תכנון נכון של מעקב והתערבות.

אני ממליץ לחשוב על שסתומים כחלק ממערכת שלמה: חדרי הלב, קצב הלב, וכלי הדם. כאשר אנחנו מקפידים על מעקב מסודר ועל בירור בזמן, אנחנו מקטינים את הסיכוי להגיע להתדרדרות פתאומית. דוגמה היפותטית טובה היא אדם עם אוושה ידועה שמבצע אקו תקופתי, וכך מזהים החמרה עוד לפני הופעת קוצר נשימה משמעותי.